באיחור מה
ב"יום ליום", עיתון הבית של הקבלן 45, לא שמעו על חג השבועות. כלומר שמעו, אבל הדד-ליין של עורכי העיתון, שווה נושא למחקר אודות מימד הזמן. שבוע אחרי חג השבועות שבו מלאו דפי העיתונות החרדית בסיפוריהם האישיים של גרים שהצטרפו לעם היהודי, מפרסם העיתון כתבת מגזין בתוספת כתבת שער אודות קורות חיים של כומר מקסיקני בשם אלפרדו דיאז שהפך ברבות הימים לרב יהודה פרץ. מילא האיחור בשבוע ימים, אבל גם חידוש אין בה בכתבה, שכן סיפורו של האיש, פורסם לפני כשנה במגזין "הידברות".
הכחשה על ההכחשה
"שעה טובה" ממשיך לחולל מהומות. הכתבה עם המיליארדר גומא אגאייר, שמבקש לרכוש את קבוצת הספורט "ביתר ירושלים" זכתה לקיתונות של שופכין גם מידיה החשופות של "המקלדת". כמה יהודים טובים התפרנסו בשבוע החולף מהכתבה האמורה שבמהלכה סיפר המיליארדר על קשריו עם ראש ישיבת מעלות התורה הגר"ש אויערבך. עיתון "המבשר" פירסם מודעת הכחשה ע"י אחד ממקורבי בית ראש הישיבה. ב"יתד נאמן" וב"המודיע" בחרו שלא לפרסם את המודעה, מאחר ולא התקבלה כל פנייה מבית הגר"ש אויערבך.
זו הייתה רק תחילתה של המערכה. בעמודו הראשון של "שעה טובה" של השבוע הנוכחי מופיעה הכחשה מוכחשת, שבה נטען שהמודעה שפורסמה ב"המבשר" מומנה ע"י גורם אינטרסנטי.
השנים, כנראה עושות את העבודה. את מה שמבינים ב"המודיע" וב"יתד נאמן", עורכי "המבשר", הטירון הצעיר, ילמדו רק עוד שנים ארוכות.
מבשר טוב לעמו
ומעניין לעניין באותו עניין: אותו עיתון "שעה טובה" הקדיש 2 מעמודי החדשות שלו, להשפעתו של עיתון "המבשר" על העיתונות החרדית היומית. התמונה המצורפת לכתבה בה נראה מאיר פרוש קורא עיתון המודיע, נראית לקוחה מארכיון הכנסייה הראשונה של אגודת ישראל. אכן, תמונות קשות...
למי ההפניה הזו?
כנראה שזה לא השבוע של "שעה טובה". בסיפור ההכחשה המוכחשת הם שברו השבוע גם את השיא של עצמם. בעמודו הראשון של העיתון, למעלה בצד ימין, פורסמה הפנייה לכתבה עצמה שפורסמה ב... עמוד הראשון למטה.
מה התאריך היום?
כל-כך היו עסוקים ב"שעה טובה" במהומה שחוללו, עד כדי כך שעורך החדשות של העיתון כנראה לא קרא את הידיעה שנכנסה בעמ´ 20 ולפיה "בעקבות פגישת רבה הראשי של רוסיה עם נשיא רוסיה, מבחני הגמר לא יתקיימו בחג השבועות".
הידיעה עוסקת בתלמידים יהודים ברוסיה שמבחני הבגרות התקיימו ביום שישי שעבר ובהתערבות הרה"ר לרוסיה, קיבלו יהודי המדינה דחייה במועד המבחן. נכון, זו הודעה לעיתונות שפורסמה בשבוע שעבר בכל העיתונים. לפני שבוע היא הייתה רלוונטית. מי היה החכם ששכח לבדוק את התאריך על ההודעה לעיתונות.
מילא שגיאה בכותרת. גם הידיעה עצמה סובלת מחוסר משווע בידיעת לוח השנה העברי. "עם אישור מיוחד לדחיית המבחנים לתלמידים היהודיים, כך יוכלו בעז"ה להגיע לבתי כנסיות לתפילה ולשמיעת עשרת הדיברות".
שמישהו כבר יקנה להם לוח שנה...
התמונה שהוחלפה
ופינת התמונה הלא נכונה, מוקדשת השבוע למוסף "ביזנס" מבית "קו עיתונות". מילא למחזר כתבות שעוסקות בידיעה שמנכ"ל בנק הפועלים דני דנקנר מסיים את תפקידו, אבל מכאן ועד להציב בעמוד הראשון את התמונה של נוחי דנקנר, הדרך ארוכה. בפעם הבאה, כשמקישים בגוגל את השם ´דנקנר´ מומלץ להקיש גם את שמו הפרטי של האיש, מאחר וכמה דנקנר איכא בשוקא.
ההשראה המוסיקלית
הפינה המוסיקלית: בשבוע שעבר היה זה יעקב ריבלין שבחר לסיים את אחת הידיעות בשורת השיר "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא". השבוע, נחה הרוח המוסיקלית על עורך החדשות בעיתון "משפחה" שלידיעה על סגירתו של גן ילדים חרדי בשכונת ארמון הנציב הירושלמית, צירף את הכותרת "בארמון הנציב כן נעים לראות גן סגור". ותודה ליהונתן גפן.
באמת, שמישהו ירחם כבר על ילדי הגן.
אותה כותרת בלי שינוי אדרת
זה לא שעורכי משפחה, קו עיתונות ובקהילה נמנו וגמרו ביניהם להעניק כותרת זהה לכתבה שעסקה במותו של יונה באומל, אביו של החייל הנעדר זכריה באומל. לפעמים, האסוסיאציה מחייבת. כך זכינו לקבל את הכותרת "יונה לא מצא מנוח" בשלושת העיתונים.
מפרגנים
באו לפרגן ויצאו מפורגנים: מסתבר שיש כאלה שגם יודעים לפרגן לקולגות. השמחות המשפחתיות של סגן עורך "משפחה" יוסי אליטוב ושל עורך בקהילה בנימין ליפקין, זכו לכיסוי עיתונאי בליווי תמונות ב"קול העיר" וב"השבוע בירושלים. דווקא בעיתון הבית של אליטוב לא היה כל איזכור למאורע שריכז אליו כמות נכבדה של אישי ציבור.
די בכל אתר ואתר
ואם נרשה לעצמנו לגלוש לפינת ביקורת אתרים: המקלדת תוהה, הכיצד, שבוע אחרי התחקיר שביצעו כתבי "כיכר השבת" במלאות 200 ימים לכהונתו של ניר ברקת הירושלמי, נזכרו השכנים מעבר לכביש – "בחדרי חרדים", להעלות תחקיר משלהם על ניר ברקת.
ואידך זיל גלוש...