למי יצביעו חסידי חב"ד בבחירות הקרובות?

החוג החרדי שבולט בייחודו בעניין זה הוא חסידות חב"ד. בכל מערכות הבחירות, למעט כמה בודדות, התפצלו קולות החסידות בין מפלגות שונות. החסידות לא אדישה לבחירות בישראל, ההיפך המוחלט: החובה להצביע ולהשפיע היא כעין מצוה ממש. הפרגמטיות שמנחה את חב"ד ביחסה למדינה ולציונות מובילה אותה לנסות ולהשפיע עד כמה שניתן על צביונה היהודי והדתי. מנגד, בית הדין המרכזי של רבני חב"ד בארץ ישראל לא נוהג להוציא הוראה גורפת לאיזו מפלגה לתת את קולם. השאלה איזו מפלגה תוביל לתוצאות החיוביות ביותר נשארת פתוחה ורבנים ומובילי דעה נותנים בה את פרשנותם.

המדד המנחה את החסידים הוא הוראתו הידועה של כ"ק אדמו"ר זי"ע כי יש להצביע בעד "הרשימה החרדית ביותר". ביטוי זה מקורו עוד במכתב של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש זי"ע לבחירות הראשונות בתחילת חורף תש"ט. לאחר מכן, בבחירות השניות, חזר הרבי מליובאוויטש על לשון קודמו ומני אז היא נהפכה לעיקרון המכוון את החסידים בהצבעתם.

חלקים בתוככי החסידות תומכים במפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, אך אחרים אינם מסופקים דיים מהדעות המדיניות שלהן. כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש התנגד לכל סוג של הסכם שלום עם הערבים, ולפי כך רבים מהחסידים בוחרים לתמוך במפלגות כמו "האיחוד הלאומי" הנמצאות בקצה הימני של המפה, למרות שהרמה הדתית וכן היחס שלהם לציונות שונה מגישתה של חסידות חב"ד. לפי דעתם, איסור החזרת שטחים הוא איסור הלכתי לכל דבר ומפלגה שלא מתנגדת לזה בכל תוקף אינה יכולה להתקראות "הרשימה החרדית ביותר".

"לאור חזרתו של דרעי לש"ס אני בוחר להעדיף את 'יהדות התורה'"

הרב טוביה בלוי, מחשובי הרבנים ומוביל דעת קהל בחב"ד, הוא מראשי הקוראים לפרש את המילים "החרדית ביותר" כפשוטן. בשיחה מיוחדת עם "כיכר השבת" הוא אומר כי ברורה לו מהי משמעות ההוראה: "הרשימה החרדית ביותר היא הרשימה החרדית ביותר, דומני שלא צריך לפרש זאת יותר. מראשית ימי המדינה ועד ימינו אנו מתנהלת כאן מלחמת דת ועלינו לחזק את המפלגה שתילחם בתוקף בעד הצד היהודי ומסורת ישראל. בעבר זה היה שירות לאומי לבנות וכיום סוגית גיוס בני הישיבות עומדת על הפרק, אך המאבק הוא אותו מאבק".

בהתייחסו לסוגיה המדינית אומר הרב בלוי כי זו עדיין לא סיבה להצביע למפלגות נציות יותר אך חרדיות פחות: "ראשית, בכל השנים האחרונות המפלגות החרדיות משוייכות בבירור לגוש הימין, כך שאני לא רואה בכך בעיה. נושא החזרת השטחים הוא אכן פיקוח נפש, אך כך גם נושא גיוס בני הישיבות. התורה מגנה ומצלה ואם חלילה ייפגע מעמדם של לומדי התורה יש בכך סכנת נפשות למדינה.

"כמו כן, האמונה של המפלגות הדמיות-לאומיות באתחלתא דגאולה, היא סכנת נפשות, כפי שהרבי אמר שהאמונה הזאת גורמת לשפיכות דמים".

עם זאת, את הסוגיה המדינית מציין הרב בלוי כסיבה להעדיף את רשימת "יהדות התורה", לאחר חזרתו של אריה דרעי לש"ס: "הייתי בדעה שאין הבדל מהותי בין מפלגת "יהדות התורה" לש"ס, שניהם הרי נחשבות מפלגות חרדיות. כל זאת היה עד לחזרתו של אריה דרעי להנהגתה. כיום, כשהוא בעל כוח משמעותי שם, אני בהחלט רואה סיבה להעדיף את "יהדות התורה" על פני ש"ס. אריה דרעי היה שותף בהסכם אוסלו, ולכן, כיון שיש מפלגה חרדית נוספת – עדיף להצביע בעבורה".

"המאבקים בתוך דגל מוכיחים כי הגישה הכללית שלה השתנתה"

לסיעת "דגל התורה", המרכיבה יחד עם "אגדות ישראל" את רשימת ג' לכנסת, יש היסטוריה של יחסים שליליים עם חסידות חב"ד, אך הרב בלוי לא רואה בכך סיבה שלא לתמוך בסיעה המאוחדת: "הפירוד מ"אגודת ישראל" נעשה על רקע דרישות שלא להזכיר את חב"ד בעיתון המודיע. משאלו לא הסכימו, נוצר הפירוד והוקמה "דגל התורה". אך כיום, כש"דגל" שבה ונתאחדה עם "אגודה" – דומני שכל העוקץ ירד".

לדבריו, בשנים האחרונות היחסים בין חסידות חב"ד לדגל התורה תקינים ומצוינים. כהוכחה לכך הוא מאזכר את המאבק בתוכה בין הזרם המרכזי, חצרו של הגראי"ל שטיינמן שליט"א, לבין "הפלג הירושלמי": "דגל של היום היא לא דגל של פעם. הפלג שממשיך את מסורת הפילוג ההיא נחשב כיום לשולי עד שהוא נאלץ להאבק על מקומו בתנועה. הגראי"ל שטיינמן שליט"א נפגש עם רבנים חסידי חב"ד, כמו הרבה מגדולי ישראל הליטאיים בעבר, ובהחלט אני רואה שנכון לחזק את כוחה של הרשימה המאוחדת – ג' – בכדי שתוכל להמשיך ולהאבק ביתר שאת בעד ביצור חומות הדת בארץ ישראל".

גורם נוסף בחסידות, התייחס לדחיקתו של הפלג הירושלמי מהתנועה ואמר כי "מדובר בניצחון עבור חסידות חב"ד שנרדפה על ידי אותו פלג שנים רבות".