התפתחות בבג"ץ הסמינרים: עמותת "נוער כהלכה" בראשות עו"ד יואב ללום, הגישה הבוקר לבית המשפט תשובה מפורטת לטיעוני הנתבעים – ובה היא טוענת כי האפלייה על רקע עדתי בהליך קבלת התלמידות למוסדות החינוך נמשכת וכי דבר לא השתנה: "הגם שהייתה אמורה זו להיות "שנת תיקון", שבה תבוער מן העולם תופעת ה"נומרוס ספרדיקוס", מכסת ה"ספרדיות" בסמינרים החרדיים, תופעה פסולה, בזויה ומשפילה, מלמדים הנתונים כי בשטח לא קרה דבר. המכסה נשמרת בקפדנות, בוודאי בסמינרים הגדולים במגזר החרדי, הנחשבים והנחשקים".
לדברי העותרים, הנתבעים לא הביאו נתונים אמיתיים ומדוייקים המוכיחים כי הליך הקבלה הוא אובייקטיבי, והרקע העדתי לא משמש עילה לדחייה. לעומת זאת, הם מציגים נתונים המוכיחים כי האפלייה נמשכת ומכסת ה"30% ספרדיות" עדיין נמשכת. הנתונים נאספו ונצברו ע"י "נוער כהלכה" בדרכים שונות, ביניהם אנשי קשר במחלקות החינוך העירוניות, כיון שלא ניתן לה גישה ישירה לנתוני התלמידות.
הספרדיות בסמינרים: הרשימה המלאה
תמונות המצב שהם מבקשים להראות באמצעות הצגת נתוני התלמידות היא כי ככל שהסמינר נחשב ונחשק יותר אחוז הספרדיות בו מועט, והוא עולה בהתאמה לירידת רמת הסמינר והביקוש אליו, עד כי רק בסמינרים הספרדיים – "גטאות", כלשונם – כמעט כל התלמידות הינם ספרדיות.
רשימת האחוזים שהם מציגים הינה מדויקת עד לרמת עשיריות האחוז, כך – למשל – הם מציינים כי בסמינר "דרכי רחל" (מנדלסון) למדו בשנת תשע"ב רק 80.07936508 % תלמידות אשכנזיות; במכון בית יעקב למורות (שרנסקי) - 77.48427673%, וכן הלאה. גם במודיעין עלית המצב דומה ובסמינר "מאיר" למדו רק בשנה"ל האחרונה רק 31.07% ספרדיות וב"פורשטיין" - 27.02%.
בתשובה המשפטית מציינים העותרים ארבעה שיטות באמצעותם המנהלים מצליחים לשמור על ההרכב העדתי של התלמידות: יבוא תלמידות אשכנזיות מערים אחרות, נוהל המאפשר העדפה של תלמידות שלהם אחיות הלומדות כבר בבית הספר, פתיחה של כיתות נפרדות לספרדיות, דילול הספרדיות בכל כיתה ופיזורם בכיתות השונות.
לטענתם, המנהלים אינם מוכנים גם כי בכל כתה נתונה יעלה אחוז הספרדיות על המכסה ולכן הם מדללים אותן באמצעות פיזור בכיתות אחרות. בצמוד לכך הציגו העותרים רשימה שמית של שמות המשפחה בכיתות ט' בסמינרים נבחרים על מנת להוכיח כי מרבית השמות הם שמות משפחה אשכנזיים. את השמות הפרטיים של התלמידות הם השמיטו בכדי למנוע פגיעה יתירה בהן.
"לציבור החרדי אין רצון חופשי"
הרבנים הינם חלק מהגורמים לשימור האפלייה, כך לדברי העותרים. הם מתארים כיצד המבקשים להשתמש בכלים המשפטיים בכדי למחות על האפלייה שהופנתה נגדם מאויימים על רבני הערים: "רבני הערים וריכוזי האוכלוסייה החרדיים מטילים איסור, חרם ושמתא על מועמדת שפונה לועדת ערר, ומגדירים אותה כ"מוסרת" ו"מלשינה". הטלת אימה זו נעשית הן באמצעות פניה ישירה למשפחות, הן באמצעות פרסום כרוזים, בחרנו לצרף, כדוגמא בעלמא, מודעה שפורסמה בעיר מודיעין עילית בדבר האיסור על הפניה לועדת הערר של משרד החינוך".
התשובה מתארת את הנורמות הנהוגות בחברה החרדית ומסבירה כי הן מקשות על יישום התקנות אותם הוציא משרד החינוך. "כאשר מדובר בציבור החרדי קשה תמיד לדבר על קיומו של "רצון חופשי" העומד לבני המגזר בכל הנוגע לפניותיהם לרשויות", הם כותבים.