שמה של מסעדת "פוינט" יצא למרחוק והמוניטין שלה היה לשם דבר ולשיחת היום של לקוחותיה הנכבדים. בין הסועדים במקום, נמצאו אנשי עסקים שחתמו אגב ארוחה דשנה על עסקאות בנות מיליונים. אנשי החברה הגבוהה שידעו אכילה כדבעי מה היא, ופנסיונרים בעלי הכנסה גבוהה שהרשו לעצמם לשחזר את ימי עלומיהם בעזרת התפריט הצעיר והערב.
לא בכדי בחרו כל המי ומי להשביע את רעבונם דווקא ב'פוינט', התפריט בה היה מגוון וטעים באופן יוצא דופן, מתאבנים מעוררי תאבון מוגשים לצד סלטים מגרי חושים, מנות עיקריות, בשרים, שיפודים ופרגיות ברטבים מרטבים שונים מגיעים הישר מהמטבח המצוחצח ומעלים ניחוחות מופלאים. לחמי הבית רכים מבפנים ופריכים מבחוץ, ומקנקני השתייה ניגרים מיצים טבעיים שדי בשמם להרוות את הצימאון ולרגש את החושים.
אין פלא אפוא, שעל אף המחירים המפולפלים הייתה פוינט תמיד מלאה עד אפס מקום ואנשי החברה הגבוהה היו מתערים בה זה לצד זה, ובעודם מתענגים על הטעם העדין מזינים עינם בעיצוב הקפדני שסביבם, בנצנוץ מנורות הלדים וברכות של מרבדי הקטיפה שהיו בולעים בדממה את שאון פסיעותיהם.
וביום מן הימים תהום העיר! הלם ותדהמה אחזו בכל כששלט הניאון המוצב בחזית המסעדה פלט את השורות הבאות "להיום בלבד ארוחת גורמה מלאה מפתיח ועד קינוח ברבע מחיר".
הולכי הדרכים שפשפו עיניהם בתימהון וגבות הורמו בזו אחר זו "הייתכן?" אבי אבות המבצעים מתממש בזה הרגע למול עינינו המשתאות? אולם הפלא הגדול והמפתיע יותר היה שייך דווקא לצלמי העיתונות הרבים שהסתערו עם מצלמותיהם לתעד את הנהירה ההמונית וההתנפלות של ההמון על פוינט ונדהמו לגלות שטרחו לריק והגיעו על מכשורם וציודם על מנת לצלם סועד אחד בלבד!
סועד בודד שישב כמלך בארמון בבדידות מזהרת והיטיב ליבו במבחר המעדנים. כשהוגשו מיקרופונים לעברו ואנשי המדיה ביקשו לברר ולהבין את המציאות ההזויה שבה סועד איש אחד בלבד במסעדה המחלקת אוכל כמעט בחינם, כמעט והתעלפו מתשובתו. האיש צחקק, חכך בגרונו, ענה והסביר את המתרחש: "בשל טעות אנוש, הוכנסה כמות מזערית של חומרי הדברה המיועדים לניקיון המחסן, לסירים הגדולים המבעבעים על האש במטבח המסעדה, החומר הרעיל הקדיח את התבשילים ועל כן נאלצו בעלי המקום להוריד את מחירם לכדי עלות החומר בלבד ואני הוא המרוויח הראשי", ליהג האיש.
• • •
כמה נואל, כמה מטופש, כמה חסר הגיון ותבונה ללקק במלוא הפה מאכל טיפ טיפה מורעל (בעל כשרות מפוקפקת) ללעוס לעוס היטב מנות בתפזורת עם קצת חומר הדברה (יש חותמת כשרות על החבילה הגדולה) ולבלוע בהנאה הבטחות של "סמוך עלי! איך אני נראה לך? אדם שמאכיל טריפות??".
זה מזכיר לי את הסיפור על קלינט שנכנס לפלפאליה וביקש לראות את תעודת ההכשר, ענה לו המוכר "תראה את התמונה של סבא שלי שתלויה מאחורי, תסתכל בעיניים הקדושות שלו ובזקן הארוך ותבין שאני מוכר לך כשר.." השיב לו הקליינט "חביבי, אם המצב היה הפוך ואתה היית תלוי על הקיר בעוד סבא שלך היה מוכר כאן הייתי קונה."
• • •
חנוכה, חג של מהדרין מן המהדרין. בלי פשרות, בלי לפסוח על שני הסעיפים, בלי להיות גם וגם ובלי לאחוז את החבל בשני הקצוות ולאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה. זה נכון שטומאה הותרה בציבור והיה מותר הלכתית להדליק במצב כזה את המנורה בשמן הקיים, אך המכבים, אלו שממשיכים את מסורת ישראל האמיתית המזוככת, רצו להציב 'קונטרה' נגד תרבות יוון של ביקור בבוקר בבית המקדש והימצאות בערב במגרש ובאצטדיון, נגד ערוב קודש בחול, אור בחושך ועיקר בטפל. התרבות ההוליסטית היוונית באה תחילה עם חיוך על הפנים ויד מושטת לשלום. אל תזרוק את המלבוש התורני, אבל בערב תלבש בגדי ספורט ובוא תבנה שרירים. תמשיך לשמור על חזות ראויה, אך בד בבד בא לצפות במלחמות שוורים ובסוף המזוויע. תהיה גם וגם ובוודאי בהמשך תהפוך לרק ורק. רק עולם הזה, רק תאווה, רק גוף בלי נשמה.
בימים אלו, כשרוח הטהרה של מהדרין מן המהדרין שבה ומנשבת בנו עם נרות החנוכה הדולקים, נדאג לעלות בקודש להתעלות להתרומם להתנזר מכל מה שרוח זרה בו ונזכה להיות בגדר מהדרין מן המהדרין.