למה המוהל מסתובב בעולם לערוך בריתות?

קרמר מספר שמאז ומעולם נמשך אל מצוות הברית, ובגיל 22 התחיל ללוות מוהל כדי ללמוד ממנו את המקצוע באותו הזמן גם לימד בבית ספר לעולים מרוסיה בביתר עילית. קרמר פוגש את ד"ר צצקס שהיה מוהל עוד בברית המועצות בבתי חולים, כשברית מילה הייתה אסורה בתכלית. כיצד בכל זאת היה מל? ראש המחלקה היה מקבל שוחד בדמות בקבוק וודקה, והיה רושם שתרופתו של החולה היא ברית מילה.

החיבור בין קרמר לצצקס הוביל לעריכת בריתות נוספות לעולי חבר העמים, משם המשיך לתלמידים בבית הספר, להוריהם ולקרובי משפחתם בשיטת חבר מביא חבר.

הם פותחים יחד לפני עשרים שנה את ארגון 'ברית אבות', שאחראי על מילת יהודים בארץ ומשם גם ליהודים ברחבי העולם. אנשים מתקשרים אליהם מן התפוצות וברגע הראשון שמתאפשר קרמר טס לערוך עוד ברית.

המצב הזה בו אדם בגילאים מאוחרים מחליט לעשות לעצמו ברית, פותח פתח לסיפורים מרגשים שעומדים מאחורי הדברים: יהודי בן 80 שמל קם בהתרגשות מהמיטה וקרא: "ניצחתי את אבא שלי, הוא היה קומוניסט ולא עשה ברית, ואילו אני - עשיתי". יהודי אחר בן 52 שקרמר מבקש ממנו להתפלל בברית קם ומברך: " ברוך אתה ה' אני אוהב אותך".

רוב הבריתות נערכות דווקא בשטחים של ברית המועצות לשעבר, מחמת האיסור. אביו של ד"ר צצקס שבוע אחרי הברית שערך לו הוגלה לחצי שנה, וכמו שאומרים: "כיוון דעל על", ברגע שאדם לא עשה ברית במקומות כאלו, היא כבר נדחית והסיכוי שהדבר יקרה פוחת והולך.

מה בכל זאת מביא בני אדם להתעורר בשנים מאוחרות, ולהחליט לעשות מהלך כירורגי יוצא דופן כמו ברית מילה? קרמר אומר שחלקם פשוט מרגישים שמשהו חסר להם, וחלקם פתאום מתחברים לאיזה ניצוץ יהודי לא מוסבר.

ישנו גם צורך מיידי לטוס לערוך את הברית, ראשית, כיוון שישנה מצווה קבועה - יהודי צריך להיות מהול, שנית, כיוון שלפעמים האדם משנה את דעתו, פתאום מקבל רגליים קרות, ומשתנים אחרים שנכנסים למשוואה. פעם אחת קרמר טס לברית, ואותו אדם נעלם, קרמר לא מתייאש ומתחיל לחפש אחרים, הם מוצאים שני יהודים שכיוון שהמוהל כבר נמצא פה והכל מוכן, מחליטים לעשות ברית בעצמם.

לסיום, קרמר הוא יהודי של ברית מילה, בין היתר הוציא ספר בו אפשר לראות איך בכל פרשה בתורה יש זכר אל ברית המילה. לדבריו, הם אלו שעורכים את הברית, אך כל אדם ואדם יכול להיות שותף למצווה המיוחדת הזאת בצורה שלו.