במוצאי שבת וישלח מתארח בתוכנית 'המבדיל', עם זלמן שטוב, זוהר לבקוביץ', יזם סדרתי שמאחוריו כמה סטארט-אפים גדולים, ביניהם אמובי, שנמכרה ב340 מיליון דולר, ואחד המשתתפים בתוכנית סטראט-אפ בשם 'הכרישים', לספר על מהי יזמות, על הצדדים היפים שלה, ומנגד, על הצדדים הקשים.
"כשעזבתי את תל אביב לפני עשרים ושלש שנה, כולם היו די ג'יי, אח"כ כולם הפכו לקואצ'רים, היום כולם יזמים", אומר לבקוביץ' בחיוך. "להיות יזם משמעותו לעבוד קשה בעבודה שלא מתגמלת בדרך כלל, כל שיחת טלפון הופכת לשיחה של משבר, אף אחד כבר לא מתקשר לשאול סתם, מה נשמע. אתה אחראי על הרבה מאוד אנשים, ומשפחותיהם, ותמיד יהיו עוד ועוד משברים. באקזיט אחד שלי, עמדו להיכנס לפגישה מאוד חשובה עם משקיעים, וכמה שעות לפני הפגישה, כל הצוות גויס, אחרי שנחטפו שלשת החיילים בלבנון".
ישנם כל כך הרבה ויתורים שאתה צריך לעשות, כך שבשביל להצליח המטרה צריכה להיות יותר מאשר רק כסף, המטרה צריכה להיות – תיקון של איזו שהיא בעיה שקיימת בעולם.
אחד הסטרט-אפים של לבקוביץ' עסק בפרסום ברשת הסלולרי, עוד ב2005 כאשר השימוש עצמו בסלולרי לא היה גבוה במיוחד. כיום, רוב פרסומות הפופ אפ שיקפצו במסך – קשורים לאותה חברה, אמובי. דרך פרסום החברה יכלה להציע לחברות אחרות להפעיל אינטרנט חינם במקומות שונים בעולם.
במקרה של האסון שהתרחש בהאיטי בשנת 2010 החברה הקפיצה מודעה קטנה – 'תרום חמשה דולרים לנפגעי האסון', וגייסה תוך עשרים וארבע שעות, כעשרים וחמשה מיליון דולר, מה שזיכה אותה אף בהכרה מצד הממשל.
הסטארט-אפ שכיום לבקוביץ' מתעסק בו, שייך לתחום השמירה על ילדים ברשתות החברתיות באינטרנט, החברה בנויה באלגוריתם המאפשר לה לזהות שיחות שאינן כשורה, וכך הופכת את העולם למקום טוב יותר.
לבקוביץ מספר כי בעקבות קורס ביזמות שהוא מעביר בארה"ב החליט לבדוק מה משותף לכל היזמים הגדולים של עמק הסיליקון, ומסקנתו הייתה, שאף אחד מהם לא בא לעשות כסף, אלא קודם כל לפתור בעיה שהייתה להם ולשפר את העולם.
במשך חמש שנים, אחרי שאחד הסטארט-אפים נמכר, לבקוביץ' החליט לשבת בבית, עם הילדים, עד ששוב הדרך קראה לו, לעוד סטארטאפ.
הדרך לסטארטאפ עוברת תהליך התקדמות: בהתחלה צריך שיהיה ליזם רעיון (ולא, הרעיון להיות יזם – איננו מספיק..), לאחר מכן צריך לגייס אנשי מקצוע, עורכי דין, רואי חשבון, גם אם התהליך קשה ולא נוח, ולאחר מכן, לפנות לגיוס הון, מקרנות, או מאנשים בעלי אינטרס, כמו לבקוביץ'.
תכנית 'הכרישים' היא תכנית שבה יושבים חמשה יזמים, ביניהם לבקוביץ', ומקשיבים ליזמים המציגים בפניהם את הרעיון שלהם. השאלות שנשאלות מאוד מדוייקות. ופעמים רבות שהיזם שהציג את הרעיון יקבל 'לא' מודגש מהשופטים, מאחר והמספרים שהציג, או כל דבר אחד, אינם ברורים, או שהרעיון עצמו איננו להיט גדול.
"הסיפור", אומר לבקוביץ', "הוא אחד הדברים הגדולים. אדם חייב לדעת לספר סיפור, וזה לא משנה אם הוא רוצה כסף ממשקיעים, או שהוא רוצה להיות רב.
אחרי הסיפור אני מודד את מה שחשוב להי, וכמו שאמרתי, למשל, מהי המטרה, אם האדם רק רוצה לעשות כסף, ברגע שהיזמות תהיה קשה מידי, אותו אדם יעבור לרעיון אחר, והיזמות תלך לאבדון.
דבר שני, אני רוצה לראות שיש לך את האופי לעשות את זה – אם אתה עומד מולי ומתבייש, ממני, שאולי אתן לו כסף להשקעה ואולי לא, מה הסיכוי שבהמשך יצליח לעמוד מול הלקוחות הגדולים, אותם שאתה רוצה למכור להם את המוצר.
לאחר מכן אני בודק את רמת היצירתיות שלו והאומץ, איך הוא חושב ובאיזה סדר גודל. איך אמר לי פעם מייק מוריץ, האנשים הפשוטים לא מקימים סטארטאפים, הם הולכים להיות שכירים, אתה צריך להיות קצת פסיכי – לצאת מאזור הנוחות שלך, לעשות משהו שרוב הסיכויים לא יצליח".
לבקוביץ' מתייחס גם לחברות הפירמידה שצצות שוב ושוב, במיוחד בציבור החרדי, כאשר לאנשים אין תמיד את היכולת לבדוק, מה נכון ומה לא.
חברה רצינית לא אוספת כסף ביו טיוב, הן מקבלות אותו מקרנות הון סיכון ועוד, בצורה מסודרת. מה שחברות הונאה עושות הוא - מספרות סיפור, ובדרך כלל סיפור שאיננו נגמר, עוד חודש, עוד שנה והלאה, ובקיצור, אין כסף חינם.
לסיום, לבקוביץ' מספר על קבוצת יזמים שנפגשו יחד בקליפורניה, לפני כמה שנים, כאשר הנושא היה - מחסור באנשים שאפשר לדבר איתם על הבעיות של כל אחד מהיזמים, כיוון שכלפי הלקוחות – היזם אמור להצליח במאת האחוזים, ועל זו הדרך.
אותם יזמים התכנסו יחד, והחליטו לעזור אחד לשני, לפתוח יחד קרן בה הם מכניסים גם אופציות מהחברות שלהם, וכיום, אומר לבקוביץ, לא רק שכולם הצליחו בגדול, גם הקרן עצמה הצליחה מאוד מאוד.
בתכנית האירוח "המבדיל" מתארחים מידי שבוע, יוצרים, אמנים, אנשי תרבות ודמויות שונות מרחבי העולם, שידברו על נקודות אור שונות שפגשו במהלך חייהם.
את התכנית מגיש האמן והיוצר זלמן שטוב, בהקדמה של הבדלה בסגנון קרליבך, וברעיון קצר מתוך הפרשה. שבוע טוב וחורף בריא.