שאלה: האם מותר לשנות מנוסח התפלה, על פי כללי הדקדוק?
תשובה: בנוסח התפלה השגור בפי רוב בני העדות, ישנם כמה מקומות שאין הנוסח מתיישב יפה עם הדקדוק. ולדוגמא, בנוסח הקדושה, אנו אומרים "נקדישַךְ ונעריצַךְ" (בלשון נקבה, בלי קמץ מתחת האות כ´ סופית), ואחר כך אומרים "המשלשים לךָ קדושה", בלשון זכר, ולפי כללי הדקדוק, היה נכון להשוות את כל נוסח הקדושה, ללשון זכר או ללשון נקבה. וכן בתפילות שבת, "אתה קדשת", ואחר כך אומרים, "וכן כתוב בתורתך", שוב, לשון נקבה. ויש לדון אם נכון לשנות מן הנוסח המקובל, או לא.
והנה יש הטוענים שאין לשנות מהנוסח המקובל, משום שהניקוד בסידורים נדפס לפני דורי דורות, ואי אפשר לשנותו לפי כללי הדיקדוק, נגד דברי חז"ל. וטענה זו אינה נכונה כלל, משום שהניקוד לא נדפס בסידורים לפני דורי דורות, אלא בתקופה מאוחרת, וגם לא נדפס על ידי גדולי עולם, כי אם על ידי המדפיסים שלא היו גדולי תורה. ועל כן מטעם זה אין לחוש שלא לשנות מן הנוסח המקובל. ובמקום בו הטעות מוכחת, יש להגיה ולתקן את הניקוד על פי כללי הדקדוק.
אולם למעשה המנהג ברוב תפוצות ישראל, להתפלל בדרך כלל על פי ניקוד זה. וכן נהגו מדורי דורות גם גאונים ומקובלים שהיו בקיאים גדולים בכללי הדקדוק, ואף על פי כן לא עלה על דעתם לשנות מן הנוסח השגור בפי העם. וכפי שכתב מרן החיד"א, בשו"ת יוסף אומץ, שהמנהג הנהוג מימי קדם בכל גלילות איטליה, שלא לחוש לדבר זה, שיש שינויים בכינויים בין זכר לנקבה, וממשיך וכותב, שהנה עתה עלה בלב קצת חזני זמנינו משכילים ומבינים אף בדקדוק לשון הקודש, להגיה ולתקן את כל הכינויים ללשון זכר, וכמו שכתב בספר ישרש יעקב בשם רבי אברהם אבן עזרא. וכן כתב הרד"ק ועוד. ומסקנתו שם, שאין לחוש לדבר זה, ובכל עניני התפלה אין מקפידים ללכת על פי כללי הדקדוק. ומכאן למד גם הגאון רבי אליהו מני, רבה של חברון, שאין ללכת בעניני התפלה על פי כללי הדקדוק, מכיון שיש לומר שעל פי סודן של דברים, או מאיזה טעם שיהיה, ישנה נטייה לעתים מכללי הדקדוק בנוסח התפלות.
ואמנם ישנם מקצת מקרים שבהם הנהיגו כמה גדולים לתקן את נוסחי התפלה, שהשתבשו לפעמים בצוק העתים, או שהגיהו את נוסח התפלה על פי נוסחאות אחרות שהיו בידם. מכל מקום בדרך כלל, אין לחוש כלל לכללי הדקדוק בתפלה, ויש להמשיך להתפלל על פי הנוסח והניקוד המקובל, וכפי שנדפס בסידורים ובמחזורים.
ואמנם יש מגאוני זמנינו שהגיהו את נוסח התפלה, תיקנו כמה תיקונים, ובחלק מהם האמת מוכרחת כמותם. אבל מכל מקום, לדעת רוב רבותינו הפוסקים, אין לשנות את נוסחי התפלה בדרך כלל, כי אם במקום בו התיקון הוא ברור, ונשען על יסודות נאמנים, ובפרט בנוסחי הסליחות וקינות של תשעה באב וכדומה, שאז הטעות מצויה יותר, וגם תוקף המנהג אינו חזק כל כך, כיון שאינם דברים הנאמרים בכל יום.
ולפיכך לסיכום, גם בנוסח הקדושה, יש להמשיך באמירתו על פי הנוסח המקובל, נקדישך ונעריצך בלשון נקבה, ואחר כך, המשלשים לך קדושה בלשון זכר. כיון שכך הנוסח השגור בלשון העם, ויש לתלות שמקורו קדמון ומדוייק על פי תיקון רבותינו מתקני התפלות. וכן הוא בנוסח תפלות השבת. וכן מנהגו של הגאון מרן רבינו הגדול, רבי עובדיה יוסף שליט"א.