הגמרא במסכת ברכות (כא ע"א) מביאה את מחלוקת רב יהודה ורבי אלעזר כיצד ינהג מי שמסתפק אם קרא קריאת שמע. רבי אליעזר סובר שהמסתפק אינו צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע שכן קריאת שמע דינה מדרבנן ואילו רבי אלעזר סובר שעל המסתפק חובה לחזור ולקורא שכן מצוות קריאת שמע היא מדאורייתא.
הרמב"ם (הלכות קריאת שמע פרק ב' הלכה יג) וכן הרי"ף והרא"ש (על סוגיית הגמרא בברכות כא ע"א) פסקו את שיטת רבי אלעזר שקריאת שמע היא מצווה מדאורייתא והמסתפק אם קרא עליו לחזור ולקרוא וכן פסק השולחן ערוך בהלכות קריאת שמע סימן סז הלכה א.
זמנה של קריאת שמע
המשנה במסכת ברכות (ט ע"ב) מביאה את מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע. שיטת רבי אליעזר כי ניתן לקרוא קריאת שמע עד שעת נץ החמה, ושיטת רבי יהושע שניתן לקרוא קריאת שמע עד שלוש שעות מתחילת היום.
בהמשך סוגית הגמרא נפסקה שיטת רבי יהושע להלכה ובשולחן ערוך (או"ח סי' נח סעי א) הכריע כשיטת הראשונים המבארים שקריאת שמע נאמרת עד שלוש שעות, הכוונה עד סוף השעה השלישית מתחילת היום ולא עד תחילת השעה השלישית.
אומנם השולחן ערוך הכריע כי סוף זמן קריאת שמע הוא בתום השעה השלישית, אך לעניין השאלה ממתי שלוש השעות מתחילות להימנות מצינו מחלוקת בפוסקים ואין בעניין זה הכרעה.
שיטת המגן אברהם כי שלוש השעות בהן מקיימים את מצוות קריאת שמע מתחילות משעה שעלה עמוד השחר, ושיטת הגאון מוילנא כי שלוש השעות מתחילות להימנות ממועד נץ החמה (מחלוקת המג"א והגר"א הובאה גם במשנה"ב סי' נח סע"ק ה).
קריאת שמע ללא תפילין
לאור האמור עד כה עולה שמצוות קריאת שמע היא מדאורייתא וזמנה עד סוף השעה השלישית. דין נוסף בקיום מצוות קריאת שמע מביאה הגמרא במסכת ברכות (יד ע"ב) מדברי עולה שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אומר שהקורא קריאת שמע ללא תפילין כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים.
וביאורו התוספות (ברכות יד ע"ב ד"ה ומנח תפילין) כי קריאת שמע ללא תפילין הינה עדות שקר שכן הקב"ה מצווה בתורתו והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עינך ולכן קריאה ללא האות על היד והטוטפות בין העיניים היא עדות שקר ובמשנה ברורה כתב עוד כי יש בכך גם חלילה כמי שמראה זלזול במצוות ה' שיש עליו טורח להניח את התפילין.
דין זה נפסק להלכה בשולחן ערוך (או"ח סי' כה סעיף ד) "צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפילה" וכן פסק השולחן ערוך בסימן לז סעיף ב " ומכל מקום צריך כל אדם לזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפילה"
קריאת שמע ללא תפילין למי שחושש להפסיד את זמן קריאת שמע
לאור פסק השולחן ערוך כי יש לקרוא קריאת שמע עם תפילין ולאור פסק השולחן ערוך כי מצוות קריאת שמע היא מדאורייתא, כתבו הפוסקים (פרי מגדים ועוד, הובאו דבריהם במשנה"ב סי' נח סע"ק ה) כי החושש שעד שהוא יניח תפילין יעבור זמן קריאת שמע, כגון מי שבאונס התעורר מאוחר בסמוך לסוף זמן קריאת שמע או מי שנמצא בדרך ואין ברשותו תפילין וכדו', הרי שהוא יכול לקרוא קריאת שמע ללא תפילין כדי לקיים את מצוות קריאת שמע בזמנה, ולאחר מכן יתפלל עם תפילין.
וכתב הרעק"א (גיליון השולחן ערוך אורח חיים סימן מו סעיף ט) שאם ירא שמא יעבור זמן קריאת שמע ואין לו תפילין להניח, יכול לעשות תנאי לקיום המצווה, שאם אכן זמן קריאת שמע יעבור לפני שיהיו בידיו תפילין, הרי שכוונתו לצאת ידי חובה בקריאה זו, אך אם יעלה בידו להספיק ולהניח תפילין ולקרוא קריאת שמע בברכותיה עוד לפני סוף זמן קריאת שמע הרי שקריאתו זו איננה כדי לצאת ידי חובה והקריאה הנוספת עם תפילין היא הקריאה שייצא בה ידי חובת מצוות קריאת שמע.
ובשו"ת להורות נתן (חלק יב סימן ד) ביאר את סברת הרעק"א "דבנדון קריאת שמע לא שייך לדון מטעם ברירה, דלא מצינו דין ברירה אלא היכי שצריך שיחול איזה דין על חפצא, וכגון בכתיבת גט דבעינן שיחול שם לשמה על הגט, וכן בשני לוגין שאני עתיד להפריש דבעינן שיחול שם תרומה על הלוג יין, וכן במניח עירובי תחומין למקום שיבוא החכם, דבעינן שיקנה שביתה במקום העירוב או בצד מזרח או בצד מערב, אבל בנדון קריאת שמע אין צריך לחול שום חלות דין על שום חפצא, והשאלה היא רק אם הגברא יצא ידי מצוה, ובכהאי גוונא לא מצינו שנאמר אין ברירה. ועיין ר"ן נדרים (מה ב) בטעם דאין ברירה דאין ראוי שיחול הדבר על הספק עיין שם, וזה שייך רק היכי שצריך לחול איזה דין חדש על חפצא, כגון גט או תרומה או עירוב וכדומה, אבל בקריאת שמע שאינו חל על שום חפצא שום דין, לא מצינו ענין ברירה. ועל כן שפיר מהני תנאי שאם יעבור זמן ק"ש בשעת תפלת הציבור ירצה לצאת בק"ש שהוא קורא עכשיו."
בעניין זה הביא הפסקי תשובות (או"ח סי' נח סע"ק ט) "וכבר נהוג עלמא עפ"י הזוה"ק ועוד ספרים לקרוא ג' פרשיות דקריאת שמע בכל בוקר לאחר ברכת התורה, ואפילו יודע שיספיק לקרוא ק"ש בתפילין בביהכ"נ בעוד עדיין לא עבר זמן ק"ש, ולא חששו לקורא ק"ש בלא תפילין כמעיד עדות שקר בעצמו, כי לא נאמרו דברים אלו אלא כשגם לאחר מכן לא יקרא ק"ש בתפילין, אבל כיון שלאחר מכן יניח תפילין ויקרא ק"ש בהם, אפילו כשכבר עבר זמן ק"ש, שוב אין בק"ש שבבוקר בלי תפילין משום 'מעיד עדות שקר בעצמו'"
ולעניין הלכה בפרט בקריאת שמע מדאורייתא יש לשאול מורה הוראה כיצד לנהוג בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל אדם ומקרה.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה.