לא ניתן למנוע מבעל חצר לטעת אילן קטן שבעת נטיעתו אינו גורם לנזק או הפרעה וזאת למרות שבעתיד שורשי האילן עשויים להזיק לחצר הסמוכה או שבעתיד ענפי האילן עשויים לגרום להאפלה בשיעור שמותר להאפיל על חלון חברו.
הסיבה לכך היא שכן נזקים שאינם גירי דיליה [נזקים ישירים הנגרמים מפעולת העושה כגון זריקת חץ וכדומה] הנעשים מתוך רשותו הפרטית של האדם ובמסגרת שימוש מקובל וסביר אינם מוגדרים כנזקים האוסרים שימוש או המחייבים בתשלום ממוני [ועי' בדברי נתיבות המשפט המובאים במקורות ההלכה].
מקורות ההלכה
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנה סעיף לב: "מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חבירו (או בא לנטוע) (טור), אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו: הרי שרשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידים אותי, שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן, ובעת שנטע אינו מזיקו, וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו."
נתיבות המשפט ביאורים סימן קנה ס"ק יח: "וע"כ צ"ל, דהד' אבות נזיקין אינו חייב עליהן רק כשאפשר להחזיק ברשותו ובשמירה שלא יזיקו, דאז רחמנא חייביה בשמירה וכשלא שמרו חייבין בתשלומין, אבל הני דחשיב בפרק לא יחפור, הוא באופן דכשיתחייב לשלם ההיזק אין אפשרות לו לעשות תשמיש זה ברשותו כלל, ויתבטל תשמיש זה מרשותו כיון דאי אפשר כלל בעשיה ובשמירה, ובביטול רשות לא חייביה רחמנא."
הדברים נכתבו לעיון ולימוד בלבד ואין בדברים כדי להוות הוראת הלכה למעשה העשויה להשתנות לפי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ואין בדברים כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.
להערות ותגובות: sternnlaw@gmail.com