דיירי קומת קרקע חייבים להשתתף בעלויות המעלית?

הגמרא במסכת בבא קמא (קטז ע"ב) דנה באופן חלוקת התשלום בין חברי קבוצה שנהנו משירות או מביצוע פעולה כלשהי. כדוגמא מתארת הגמרא מקרה בו קבוצת אנשים נתקלו במארב שודדים אשר דרשו לקבל כופר כדי לאפשר לקבוצה להמשיך בדרכה.

לאור הצורך באיסוף דמי הכופר התעוררה שאלה מהו שיעור ההשתתפות של כל אחד מחברי הקבוצה בתשלום הכופר ומבארת הגמרא כי שיעור ההשתתפות נקבע בהתאם לשיעור הממון שכל אחד מחברי הקבוצה החזיק ברשותו בעת תקיפת השודדים.

מדברי הגמרא עולה כי שיעור ההשתתפות נקבע בהתאם למידת ההנאה של כל אחד מחברי הקבוצה בגין תשלום הכופר , ומשכך מי שהחזיק בממון רב יותר הרי שמידת ההנאה שלו גדולה יותר ולכן עליו לשאת בחלק גדול יותר של תשלום הכופר.

הרשב"א (שו"ת סי' אלף צא) פסק להלכה כי בני עיר שנדרשו לשלם למושל עבור קבלת היתר לשחיטת בקר או עופות, הרי שתשלום ההיתר מתחלק שווה בשווה בין כל בני העיר. בפתחי תשובה (סע"ק ו) הביא את דברי שו"ת כנסת ישראל המבאר, כי סברת הרשב"א שהתשלום מחלק שווה בשווה מבוססת על טענת העשיר כי הוא נהנה מהיתר השחיטה בדיוק כמו שהעני נהנה משום שאין הוא העשיר רוכש בהכרח כמות בשר גדולה יותר מהעני, אבל במקרה בו העשיר הפיק הנאה גדולה יותר מהיתר השחיטה, כגון במקרה שהעשיר נוהג לקנות כמות בשר גדולה, אזי העשיר נושא בחלק גדול יותר של תשלום רישיון השחיטה.

מן האמור עולה כי שיעור ההשתתפות בשירות הניתן לקבוצת אנשים מחושב לפי מידת ההנאה של כל אחד מיחידי הקבוצה וממילא שמעיקר הדין דייר המתגורר בקומת קרקע ואינו נהנה מהמעלית, לכאורה לא יידרש להשתתף בעלויות אחזקת המעלית וכמו כן בהתאמה דייר המתגורר בקומה גבוהה או דייר שנפשות בני ביתו מרובים, יידרש לשאת בחלק גדול יותר של עלויות האחזקה.

למעשה, לאור מורכבות חישוב שיעור ההנאה מהמעלית ומאחר שבעלי הדירות נעשו שותפים ברכוש המשותף הרי שעל בעלי הדירות לשאת בהוצאות הבית לרבות הוצאות המעלית בהתאם להוראות תקנון הבית המשותף או בהתאם למנהג אחר הנהוג בבניין כגון שיעור השתתפות שווה בין כל בעלי הדירות או בהתאם לחלק היחסי ברכוש המשותף וכדו'

ב. זכות דייר להתנתק מהשותפות במעלית

הגמרא במסכת בבא מציעא (קה ע"ב) אומרת כי שותף אינו רשאי לכפות על שותפו את פירוק השותפות בטרם הסתיימה תקופת השותפות המוסכמת, וזאת משום שפירוק השותפות לפני המועד שנקבע עשוי לגרום לנזק או למניעת רווחים.

השו"ע (חו"מ סי' קעו סעי' טו) פסק דין זה להלכה: "השותפין שהתנו בינהם שיעמדו בשותפות זמן קצוב כל אחד מהם מעכב על חבירו ואינו יכול לחלוק עד שיגיע הזמן או עד שיכלה ממון השותפות ואין אחד מהם יכול ליטול מהקרן ולא מהשכר עד סוף הזמן"

לאור האמור עולה כי מעיקר הדין אין דיירי קומת הקרקע רשאים להתנתק מהשותפות במעלית שכן בעלי הדירות מוגדרים כשותפים במתקני הבית המשותף, וממילא אין עומדת להם הזכות לעזוב את השותפות ולהטיל חיובים מוגדלים על שאר בעלי הדירות בבניין, אך יוער כי במקומות רבים נהוג לאפשר לבעל דירה בקומת הקרקע להתנתק מהשותפות במעלית, ככל והוא אינו עושה שום שימוש במעלית (כגון שימוש לצורך ירידה לחניון תת קרקעי או שימוש קבוע בעת עליה לשכנים הדרים בקומות גבהות יותר וכדו') .

העולה מהדברים:

א. מעיקר הדין דיירי קומת הקרקע אינם צריכים לשאת בעלויות אחזקת המעלית שכן אין הם נהנים מהמעלית.

ב. למעשה נהוג כי תשלום ועד הבית מתחלק בין בעלי הדירות שווה בשווה, לפי החלק היחסי ברכוש המשותף או בהתאם להוראות תקנון הבית המשותף וממילא על בעלי הדירות בקומת הקרקע לשאת בעלויות המעלית.

ג. מעיקר הדין אין בעלי דירות קומת הקרקע זכאים להתנתק מהשותפות שלהם במעלית.

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה התלויה בנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ובכל שאלה יש לפנות למורה הוראה הבקיא בדיני ממונות.

לתגובות stern1416@gmail.com