השאלה העומדת לפתחנו היום היא: האם מותר להסתיר מהכלה שהחתן לוקח כדורים?
האם חובה לספר לפני החתונה על פגם שכזה, והאם יש מקומות ואופנים שמותר להסתיר פגמים או לייפות אותם?
אחד המקורות הקדומים לשאלה זו הוא מספר חסידים שכתב כך:
"לא יכסה אדם מום בני ביתו אם צריכים בניו או קרוביו להזדווג, אם יש להם חולי שאילו היו יודעים אותם המזדווגים עמהם אותו חולי לא היו מזדווגים יגלה להם, פן יאמרו קדושי טעות היו. אלא יפרידם ולא יהיו ברע יחדיו."
רבי מאיר ברנסדורפר כתב תשובה הלכתית מנומקת ובה טוען שבמומים קטנים שדרך העולם שלא להקפיד עליהם, מותר ואף חובה להסתיר.
ומה עם גניבת דעת?
בעל הקהילות יעקב כתב שודאי שלא בכל פגם קטן יש איסור של גניבת דעת, כי הרי כל אדם ואדם יש בו דברים שהוא מסתיר, ובניגוד לקניה בחנות שכל אדם רוצה לקבל את המוצר המושלם, בשידוך ידוע לכל אחד שעליו להתפשר על דברים מסויימים. אבל רוב פוסקי זמנינו חולקים עליו ולדעתם אסור להסתיר שום מידע משמעותי.
ובפגם גדול, אם אדם יודע מהפגם, כתב החפץ חיים שחובה עליו להודיע למשודכים, כדי שידעו להזהר. אמנם, לאחר שבני הזוג התארסו, כתב החפץ חיים שאסור (לאדם חיצוני) לגלות לאחד הצדדים על מום שיש בצד השני, אם יש להניח שגם אילו ידע מהמום לא יבטל את השידוך. האם נטילת כדורים היא דבר שאנשים נוטים לבטל שידוך בגינו?
האם נטילת כדורים היא דבר שדרך בני אדם להקפיד עליהם?
רבי מאיר ברנסדורפר, באותה התשובה כותב שבתחילה נקט שודאי שבני אדם מקפידים על דבר כזה, ואין שום היתר להסתיר. ובעל המנחת יצחק הסכים לדעתו זו.
אלא שחזר בו, ולדעתו כל דבר שאפשר להסתיר גם לאחר הנישואין, אין שום חובה לגלות. ואפילו לא ממידת חסידות, ואדרבה חובה עליו להסתיר כדי שלא לבטל מצוות פרו ורבו. כמובן שלפי זה נטילת כדורים היא דבר שאפשר להסתיר, וכבר שמענו על מקרים שהבעל הסתיר מאשתו שהוא נוטל כדורים.
אמרו בגמרא:
מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה.
- אמר רב: בא וראה כמה צנועה אשה זו, שלא הכיר בה בעלה.
- אמר לו רבי חייא: זו, דרכה בכך [דרך בעלת מו להסתיר את מומה], אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו!