גדולי הפוסקים דנו השבוע בסוגיה מעניינת להלכה למעשה, על אדם חרדי שיש לו שכן שאינו שומר תורה ומצוות, והם בקשרי ידידות טובים. מפעם לפעם מנסה השכן החרדי לשכנע את שכנו החילוני להניח תפילין, אך ללא הצלחה.
באחת הפעמים, נקלע השכן לביתו בשעות הלילה והסכים להניח תפילין באופן חד פעמי. היהודי החרדי הסתפק האם מותר להניח לו תפילין בלילה מאחר ואם לא יניח - יתכן ולא יניח לעולם, ואולי אם יניחם כעת יסכים להניח שוב בהזדמנות אחרת ביום.
הגאון רבי שמאי גרוס פסק כי "היות והסיבה שאין מניחים בלילה היא שבין כך יניח בבוקר והלילה הולך אחר היום, לפי זה אם לא יניח למחרת עדיף שינח בלילה בלא ברכה".
הגאון רבי יעקב מאיר שכטר פסק כי "אנוס מניח בלילה והחילונים של היום הם תינוקות שנשבו ואנוסים הם, לכן יניח בלילה".
לעומת זאת, מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, הגאון רבי יצחק זילברשטיין, הגאון רבי משה שאול קליין והגאון רבי מרדכי גרוס פסקו כי "אסור להניח בלילה בשום אופן - גם אם לא יניח כל ימיו".
והסיבה לאיסור: "כי אין לנו רשות להקל בדרבנן ואנו לא אפוטרופוסים של הקדוש ברוך הוא".