בתשובה לשאלה שנשאל הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע ופורסמה בעלון "גילוי דעת", הוא כותב כי לדעתו מותר לפגוע במחבל - גם לאחר שזה ביצע את זממו, ולאו דווקא בשעת התקיפה עצמה.
השואל כתב לרב: "עקב המצב החמור שאנו נתונים בו היום, שהמחבלים פוגעים ביהודים בכל רחבי הארץ, ולפי החוק האזרחי אסור לפגוע במי שכבר עבר את העברה, האם על פי ההלכה מותר לפגוע במחבל גם לאחר שכבר ביצע את זממו"
הרב מפרט בתשובתו את דברי הגמרא במסכת סנהדרין לפיה אם אדם ביצע כבר את העבירה אסור לפגוע בו עוד עד שיועמד למשפט, "אולם לאחר העיון נראה שאין העניינים דומים" כותב הרב ומבדיל בין המקרים שתוארו בגמרא למקרה של מחבל.
"בחיי שגרה כאשר אדם רצח - הוא עבריין שביצע פשע, אך אם כבר חלפה הסכנה ממנו אין להעניש אותו אלא להביאו לדין. אולם מחבל מפגע בא בשם עמו ומטרתו לפגוע בכל יהודי באשר הוא, לכן אין זה נחשב כמעשה עבריינות אלא כמלחמה נגד עם ישראל".
"הכללים במלחמה שונים לגמרי מכללי הטיפול בעבריינים" כותב הרב, "אין צורך להביא את המחבל למשפט דווקא, מפני שלתגובה שלו יש דין של פעולת גמול מלחמתית, ולאו דווקא לפני שהוא מבצע אלא גם לאחר שביצע את זממו, כמו שמבאר המהר"ל את היסוד ההלכתי למעשה שמעון ולוי שהחבריבו את כרך שכם כולו".
"העיקרון הוא שמותר לצד המותקף להשיב מלחמה שערה בלי להתחשב מי הנפגעים בצד האויב" כותב הרב ליאור.
"כל מחבל הוא לוחם במלחמה נגד עם ישראל, ולכן מותר לפגוע גם לאחר שביצע את זממו כמו שגם המדינה מגיבה בהפצצות נגד המחבלים לאחר זמן מירי הרקטות ולאו דווקא בזמן הירי עצמו" ממשיך הרב ליאור, "הדברים אמורים גם לגבי מחבלים יחידים מפני שלעת עתה בו דרך המלחמה שלהם נגד עם ישראל, כל זאת מלבד הסברה שאם הם ידעו שהם אינם חוזרים חיים לביתם אולי תהיה בכך הרתעה מסוימת. זה הנראה לענ"ד" סיים הרב.