תשעה יהודים בסך הכל נותרו בסוריה כולה. כמה יהודים פחות ממנין, שכן חלק מהיהודים הן נשים מבוגרות שמאמינות כי יהדות סוריה עתידה להיכחד בקרוב.
ברקע עלייתו של ג'ולאני שאמר כי יקבל את כל הדתות, יהודי סוריה הנותרים נושמים מעט לרווחה, אחד מהם, באחור שמנטוב (סימן-טוב י.ג) ניצל את ההזדמנות כדי להתראיין בפנים גלויות לסוכנות הידיעות AP בבית הכנסת אליהו הנביא שמתוארך לימי התנאים הקדושים.
בית הכנסת 'אליהו הנביא' שוכן בג'ובאר, פרבר של הבירה דמשק, והיווה פעם מרכז רוחני לאלפי יהודים מקומיים שבאו לשפוך את צקון לחשם.
סימן טוב בן ה-74 ביקר בבית הכנסת לראשונה מזה 15 שנה, והופתע לרעה כשגילה את חורבות הבית הקדוש ששימש פעם לתפילה.
הוא ידע שבית הכנסת ניזוק, בין השאר בעקבות המלחמה, אך לא דמיין שהמצב גרוע כל כך. "אני מוטרד", הוא אמר לכתב.
באשר ליחסיו עם השכנים המוסלמים אמר שמנטוב כי היחסים הם טובים, וכי אנשים דווקא מגלים חיבה לעובדה שהוא יהודי.
"אני יהודי ואני גאה בזה", אמר האיש לכתב סוכנות הידיעות הבינלאומית.
שמנטוב אמר שיהודים רבים מרחבי העולם התקשרו אליו והציעו את כספם כדי לשפץ את בית הכנסת האחרון שנותר בסוריה.
היהודי תיאר ש-12 אחיו עזבו את הארץ בעקבות מלחמת האזרחים, אך הוא סירב לעזוב את מולדתו. בדבריו לרשת החדשות הוסיף שמנטוב כי לעולם לא הסתיר את דתו ומעולם לא חש אפליה בשל כך.
ב-AP מתארים את ההיסטוריה של יהדות סוריה: "הקהילה היהודית בסוריה מתוארכת למגוריו של הנביא אליהו בדמשק לפני כמעט 3,000 שנה. לאחר 1099, כאשר צבאות נוצרים כבשו את ירושלים במסע הצלב הראשון וטבחו בתושבי העיר המוסלמים והיהודים, על פי הדיווחים נמלטו לדמשק כ-50,000 יהודים, שהם כמעט שליש מהתושבים. גל נוסף של יהודים הגיע מאוחר יותר מאירופה, שנמלטו מהאינקוויזיציה הספרדית שהחלה ב-1492".
בתחילת המאה הקודמת מנתה הקהילה היהודית בסוריה כמאה אלף איש, אך הרוב הגדול עזב לאחר הקמת המדינה היהודית בעקבות רדיפה וחשש מצד המקומיים והשלטונות.
עד תחילת שנות התשעים הוצא כנגד אנשי הקהילה היהודית צווי עיכוב יציאה על ידי משטר אסד, אך לאחר מכן האיסור הזה הוסר, מה שהביא יהודים רבים להגר, בין היתר גם לישראל - מדינת האויב.
עד תחילת מלחמת האזרחים ב-2011 עוד התקיימה תפילה סדירה בבית הכנסת 'אליהו הנביא', "סמנטוב וחברי הקהילה הנותרים הגיעו בשבתות לג'ובר לתפילות. הוא נזכר בתורות שנכתבו על עור צבי, נברשות, שטיחי קיר ושטיחים. כולם נעלמו, כנראה נגנבו על ידי בוזזים", מתארים ב-AP.
שכן מוסלמי תיאר את בית הכנסת בימי הדרו: "זה היה מקום דתי יפהפה", אמר על בית הכנסת, שבשלב מסוים במהלך המלחמה היה מוגן על ידי מורדים. "צריך לשחזר מאפס", הוא הוסיף.
לאחר הביקור בבית הכנסת חזר היהודי לרובע היהודי, שם ראה את בית הספר היהודי בו נותרו כתובות בעברית על הקיר.
עם השנים, הקהילה היהודית הצטמצמה, וחבריה הבודדים נאלצו להזמין בשר כשר מארה"ב. בתקופות קודמות היה שמנטוב הולך לשוק עם השוחט, בוחר תרנגולת ושוחטה כדין, אך גם זה נמנע ממנו לאור גילו המתקדם.
בכתבה הוזכר גם שמה של יהודייה בשם פירדוס מלאך בת 88. "האישה, פירדוס מלאך בת ה-88, ישבה ביום חמישי על ספה מתחת לשתי שמיכות. כשהתבקשה לברך עיתונאית AP ב"שבת שלום", היא ענתה שעדיין לא הגיע הזמן. "היום יום חמישי ומחר יום שישי'", תואר ב-AP.
"שמנטוב מציינת את חג החנוכה היהודי בן שמונה הימים, שהחל ביום רביעי, לבד בבית", מתארים כתבי AP.