"ישיבות אין מצוי במדינתנו", אמר הרבי מצאנז; מדוע?

הפרקים האחרונים >>

• המתנגד הכי גדול לחסידות שהלשין וגרם למאסר בעל התניא
• ההספד בוילנה שהוביל להקמת "טהרת הקודש" של המשכילים
• כשנתניהו נאם בביה"כ המפולג בין המתנגדים לחב"דניקים
• הסטירה לראש הקהל שהובילה להסכמה לחיבור נגד החסידים

ה"דברי חיים" זי"ע הכחיש בתוקף את הדברים והטענות הללו, אולם הודה ששיטת הלימוד בגליציה שונה מזו המקובלת בהונגריה, והוסיף: "ישיבות אין מצוי במדינתנו... מכמה טעמים נכונים, כאשר שמעתי ממורי חמי ז"ל מלייפניק הטעם לזה". ישיבות אין, אבל בוודאי שהנערים יושבים ולומדים תורה: "אבל יושבים חבורות חבורות בבית המדרש ועוסקים בגמרא, פירוש, תוספות". (ראה, שו"ת דברי חיים, ב, יו"ד, סי' מ"ז).

לצערנו, ה"דברי חיים" לא פירט את ה"טעמים" ששמע מחמיו הגאון רבי ברוך תאומים-פרנקל בעל ה"ברוך טעם", אולם ממקורות נוספים מאותו דור, אנו יכולים להבין את נימוקיו.

את הגורמים שהפיצו את השמועות שהחסידים לא לומדים גמרא, הגדיר ה"דברי חיים" כ"בני בליעל מאונגרין שמוציאים דיבה", והמשיך וכתב: "מי שזיכהו ה' בחכמת האמת יודעי מעלות פשטי התורה ושכל דברי הש"ס בנוי על סודות התורה כידוע ליודעי חכמת הנסתר... אין אנו עוסקים בחכמת הקבלה מתורתנו הקדושה, רק בשעה שבני אדם על מיטתם ואנחנו מנדדים שינה אבל עיקר עסקינו בש"ס ופוסקים".

אכן, ישיבות פרחו באותם השנים בליטא ובשיא בהונגריה, אולם לא כך היו פני הדברים באזור מגוריו של ה"דברי חיים", כפי שכותב המהר"ץ חיות רבה של זולקווה שבגליציה בשנת תקצ"ג (1833) במכתב אל החתם סופר: "פסקו תופסי ישיבות בארצנו" (מהר"ץ חיות, מ הרשקוביץ ירושלים תשל"ב עמק סב).

כך גם הגאון רבי יוסף שאול נתנזון רבה של למברג כתב לאחר כמה שנים "ופה אין ישיבות המחזיקים ילדי בית ישראל לתורה ולתעודה", ושלח את תלמידו לישיבת אייזנשטדט (הסופר, סימן, תשמד עמ מד)

מהם אותם "טעמים נכונים" שבהם תירץ הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים חמיו של ה"דברי חיים" שהוא עצמו עמד בראש אחת הישיבות החשובות במורביה את היעדרן של הישיבות במקומו של ה"דברי חיים"?

תשובה לדברים נכתבה מאת הגאון רבי צבי הירש פרידמן מליסקא אל רב ששמו לא צוין בתוך אגרת בה הובא בין היתר: "בעניני תופסי ישיבות שאינם במדינת פולין, הנה גם מנהג זה הוא טוב יותר מכמה טעמים". מאגרת זו ניתן להבין את טעמו של ה"דברי חיים" בדבר אי הקמת ישיבות.

מאגרת זו מובן שהישיבות בהם למדו רק רווקים צעירים, גרמו לבעיות קדושה וצניעות ללומדים בהם. אחת הטענות היו שהרי היה מקובל שבחור מבוגר מלמד בחור צעיר, ומנהג זה נוגד את ההלכה שרווק לא יכהן כמלמד, כך לדברי הגאון רבי צבי הירש מליסקא שמעיד שנכון שאין ישיבות, אולם המציאות היא שבכל עיר יש בתי מדרשות שבהם לומדים תורה הבחורים הרווקים, וישנים לאחמ"כ בביתם. (הובא בתוך דרכי הישר והטוב, דפים לו ע"ב – ל"ח ע"א, ראה בהרחבה ובפירוט רב את מאמרו של הרב מאיר וונדר, מוריה, שנה שמונה עשרה, גיליון ג – ד (רז – רח), טבת תשנב).

לא עבר דור, ובגליציה הוקמה הישיבה הראשונה בקהילת וישניצה. מי שייסדה היה לא אחר מנכדו של ה"דברי חיים" מצאנז, הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, נכדו הישיר ונינו של הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים שכתב בין היתר: "הן זה שנים אשר שמתי אל לבי לייסד פה בעירינו ישיבה", כתב בקיץ תרמ"ח (1888) "לא שר בעוונותינו הרבים נתמעט הלימוד בתורתנו הקדושה מצעירי ימים בזמננו מחמת טעמים שונים".

יצוין שדודיו של הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם, בניו של ה"דברי חיים" מצאנז הסתייגו מהקמת ישיבה זו, ויתכן שמפני "הטעמים הנכונים" שכתב ה"דברי חיים" בשם חמיו, אולם להרה"ק רבי שלמה מאבוב היו "טעמים שונים" אחרים.

***

נספח: ראה בספר 'כל משאלותיך' (שאלות של רבי אליהו מן ותשובות של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי) שהביא שאלה של יהודי ש"בנו מצוין גדול ועדיו לגדולות", שבתקופת לימודיו בישיבה קטנה, ישן בביתו כפי שייעץ מרן הגרמ"י ליפקוביץ. אולם נשתנו הדברים והנהלת הישיבה נותנת לבנו את האפשרות לבחור "חברי חדר", ושאל השואל האם במקרה זה יוכל לישון בפנימיה, שכן הדרך מידי יום לביתו גוזלת ממנו זמן רב?

וענה מרן שר התורה זצוק"ל דאין אפטרופוס וכו' (כך במקור), ואפילו בבחורים הטובים ביותר ולכן אם הבחור לומד בישיבה מחוץ לעיר, אין ברירה וישן בישיבה בפנימיה, אולם אם לומד בעיר מגוריו, ישן בבית הוריו.

בהמשך התשובה הורה מרן זצוק"ל לבחור שיתחתן, שכן הוא בגיל 18, וכפי שמרנא החזו"א הורא לגר"ח קנייבסקי בתור נער כבן 17.5 שיתחתן.

בסופו קבע הגר"ח ללא ספק, שמי שלא מלאך, אי הנישואין מפריעים לו בחיי הבחרות

מקורות ראה:

שו"ת דברי חיים

מוריה, שנה שמונה עשרה, גיליון ג – ד (רז – רח), טבת תשנב.

מיכאל ק סילבר. במעגלי חסידים : קובץ מחקרים, "ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים", ירושלים תש"ס, מוסד ביאליק.

•

הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:

ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.

"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:

את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com