השבוע, פיאר את במת "כיכר השבת", מאמר מערכת חזק ועוצמתי שכיכב משך זמן בכותרת הראשית וגרר אחריו עשרות רבות של תגובות ויצר שיח נרחב בקרב הציבור.
המאמר, נופף בניצחון הספרדי על האליטה האשכנזית, כאשר הטיעון המנצח היה: השתלבותם של בני עדות המזרח בטקסים הגדולים בישראל, דוגמת טקס הדלקת המשואות שם העלה משואה נהג האוטובוס (האלמוני) שחבט במחבל או הגברת מארי נחמיאס לצד האם השכולה מרים פרץ.
המאמר התמקד ברגעי הניצחון על הבמה הישראלית אך מיעט מלהביט פנימה אל תוך המגזר החרדי.
בהוויה הישראלית הצעירה והמתחדשת אכן נעלמו או כמעט נעלמו פערי העדות והבדלי המעמדות. אם תבוא להתקבל לחברת הייטק או למשרד עורכי דין, לא מעניין איש אם שמך הוא אבוטבול או פרידמן.
א-ב-ל...
אם נפנה את המבט פנימה אל תוך העולם שלנו, ניווכח שההגמוניה והרוח האשכנזית שולטת באופן מובהק וחד משמעי!
א. כמו שהוזכר במאמר המערכת, מצב הגזענות בוועדות הקבלה בסמינרים כמעט לא השתנה בשנים האחרונות ובנות רבות יושבות בבית ומצפות לישועה.
ב. עולם הישיבות גם הוא אשכנזי באופן מובהק, למרות הישיבות הספרדיות המצליחות, עדיין אף ישיבה כזו לא מדגדגת את מעמדן של חברון, פוניבז' ואחיותיהן האשכנזיות, ואלפים רבים של בחורים היו רוצים להתקבל אך מגלים שלא רק כישוריהם מספיקים - צריך להיוולד גם למשפחה ה"נכונה".
ג. כל עיצוב החברה החרדית שבתוכה אנו חיים נקבע ומנוהל מתוך העולם האשכנזי. אפשר למצוא לכך עשרות רבות של דוגמאות אבל אבחר בבולטות שבהן.
הראשונה היא מפלגת ש"ס שלמרות כוחה העצום אפילו יותר מאחותה האשכנזית, ברגע האמת גם הפוליטיקאים "מחזירי העטרה" מבינים שאם אתה רוצה להיות 'חרדי בן תורה', עליך לשלוף את מוטי שטיינמץ ושלמה כהן כדי שישירו "כי אורך ימים" לשורת החכמים המפוארת, העטרה אמנם מזרחית ומפוארת אבל המוזיקה והשיר - אשכנזים לחלוטין.
הניצחון היותר מהותי הוא דווקא ניצחון הרוח.
רוח ישיבות ליטא ועולם העיון האשכנזי היא זו שכבשה את כל הציבור החרדי. גם אם ייפתחו אלף ישיבות ספרדיות מצליחות ואפילו אם נציב בראשות ישיבת חברון ראש ישיבה ספרדי (תחושה שלי: לא יקרה במאה שנה הקרובות) עדיין הרוח המנצחת היא רוחו של הגאון רבי חיים מוולאוז'ין. ולהזכירכם, ר' חיים מעולם לא חגג מימונה.
עובדה מרתקת נוספת היא שדווקא בניהם של האליטה הספרדית - הח"כים, העסקנים והמקורבים, נשלחים ללמוד במוסדות האשכנזים המצליחים.
לסיכום, ניתן לומר שמדינת ישראל עשתה דרך ארוכה ונכונה ביחסי אשכנזים - ספרדים, סביר להניח שנער חילוני צעיר לא יחווה אפליה על רקע גזעני, אלא יבחן על פי כישוריו הרלוונטיים.
אולם בבואנו להתקבל לישיבת פוניבז' או לסמינר החדש, נופתע ונגלה שלמרבה הצער שם המשפחה קריטי בהרבה מאשר כישורי הלימוד ויראת השמים.