בשיא המלחמה - כך ניתן לשמור על שגרה שפויה ולהחזיק מעמד

בשונה מ"חירום" ומ"שגרה" שהם מצבים מוגדרים יותר, שגרת חירום היא מצב ביניים מעורפל יחסית. חירום הוא מצב בו כל הכוחות מופנים להישרדות, ומוותרים על כל מה שקיים בשגרה ואינו נחוץ לשם הישרדות. בשגרת חירום שומרים על איזשהו סדר וקביעות, חוזרים לעצמנו, אך לא לגמרי. זהו מצב מאתגר שמצריך להיות "בין לבין", מצד אחד להיות בכוננות ולגלות גמישות למול שינויים תכופים, ומצד שני להצליח לשמור על רציפות של תפקוד שהוא מעבר למה שעושים בחירום.

>> למגזין המלא - כנסו

כאשר מתנהלים במצב חירום, הנפש יודעת "לפתוח מחסנים מיוחדים" שנועדו לעת סכנה. כאשר חוזרים לשגרה, משמשים במשאבי הכח הרגילים שלנו, ומשאבים אלה הידלדלו בעקבות המצב. השגרה שלנו הופרה בבת אחת ו"התלכלכה", חווינו אירועים חריגים בחומרתם. קשה לחזור לאותה שגרה שהופרה בבת אחת בצורה כואבת, ונדרשים משאבים נפשיים כדי להעמיד אותה מחדש.

יש פיתוי להישאר קרוב יותר לתפקוד של חירום, יש בו משהו מושך. למשל, תחושת התגייסות ועשייה בעלת משמעות עמוקה, התרוממות רוח, תחושת חשיבות, התרגשות והתפעלות. שיתוף פעולה עם הכלל ותחושת 'יחד' מחממת לב. אלו דברים שחסר בשגרה ה"רגילה" והמשעממת.

לפעמים ישנה תחושה פנימית, גלויה או סמויה, ש"זה לא בסדר" לחזור לשגרה כלשהי בשעה שיש משפחות שאין להן לאן לחזור, שחרב עליהם עולמם, שיש חיילים שמסכנים את עצמם במלחמה.

בסיכום: למרות שיש יתרונות ברורים בחזרה לשגרה, כדי לשמור על הכוחות שלנו לאורך זמן, ישנם יתרונות מסויימים שגורמים לנו לנסות למשוך עוד קצת התנהגות חירומית ולא להעלות את התפקוד.

מה עוזר?

מודעות – יש קושי בשגרת חירום, אתם לא לבד. רבים מתמודדים איתו ומנסים למצוא את נקודת האיזון, את שיווי המשקל. נסיון ליצור יותר מידי שגרה עלול להתיש, כיוון שהציפייה לשגרה רגילה תופר שוב ושוב. נסיון לחיות בחירום גם הוא עלול להתיש, היות שאדם לא בנוי לחיות בצורה כזו לאורך זמן. צריך להיות קצת כמו לוליין, למצוא נקודת איזון שמתאימה לכם ולמצב – וזה לא פשוט.

התעכשוות – לפעמים אנחנו נוטים למקד את תשומת הלב ב"עבר", בחירום שהיה בימים הראשונים של המלחמה, ואנו נתקעים עם התנהגות חירומית. לפעמים המצב הפוך, העיניים מופנות מידי לעתיד, לזמן שבו תסתיים המלחמה ואנחנו מחכים בכליון עיניים לסיום ושואפים כל העת לחזור לשגרה. הפתרון נמצא באמצע, להתחבר להווה, לקבל ולהשלים עם מצב הביניים שבו אמנם לא ניתן לחזור לשגרה מלאה, אך גם אין חירום גמור. אף אחד מהם לא מתקיים במלואו.

גדילה מהעבר – לפעמים קשה להיפרד מהעבר כי בעבר הייתה תחושת משמעותית, גם אם לא נעימה. למשל, תחושה של יחד, שליחות, תחושת עניין. לפעמים קשה להיפרד מהעבר ו"להמשיך הלאה" מתוך תחושת אשמה ש"נטשנו" את קרבנות הפרעות. נוכל להזכיר לעצמנו שלעולם אין אנו נפרדים מהעבר, הוא עוד רובד בתוכינו, הוא חלק מהנסיון חיים שלנו. איננו עוזבים את העבר, איננו שוכחים את הנפגעים, אנחנו מצמצמים את הנזקים, לא מאפשרים לאוייב להשבית את החיים.

משמעות בשגרה – בעוד לחירום קל יותר לחוש שהוא "משמעותי" לפעמים קשה לחוש כך ביחס לשגרה. נזכור שמסירות נפש להצלחת המערכה אינה רק בהתגייסות חירומית, אלא דווקא ביכולת להצליח לשמור על שגרה גם במצב מתמשך של חוסר וודאות, כך שיש משמעות גם בשגרת חירום.

מה עושים?

קבלו את מצב הביניים והמשיכו בפעילות יומיומית רגילה ככל שניתן - עבודה, לימודים, פנאי. שגרה מספקת תחושת יציבות וביטחון. גם כשלא ניתן לקיים שגרה מלאה שימרו על "עוגנים" – תפקודים מסויימים שתשדלו לשמור בהם על רציפות.

הקפידו על אכילה סדירה, גם אם לא תמיד מרגישים תחושת רעב.

השתדלו לבצע פעילות גופנית. מחקרים מראים כי יש לה השפעה על בריאות הנפש, כולל הפחתת תחושת דכדוך.

הקפידו על שעות שינה והמנעו מצריכת חומרים מעוררים לפני השינה כמו קפה, ממתקים או צפייה במסכים. שינה מספיק חיונית לבריאות הנפש והגוף.

נסו לחזור לפעילויות פנאי שהייתם עושים לפני כן. בחירום אדם מצמצם פעילות ומתמקד בנחוץ, עצם עשיית פעילויות כאלה משדרות מסר של חזר מסויימת לשגרה.

בדקו את עצמכם - האם אתם נסחפים לצריכת יתר של חדשות? עדיף להגביל.

שיתפו אחרים ברגשותיכם אך הימנעו מדאגה מופרזת וקטסטרופלית.

לתגובות haymdayan@gmail.com