יום לפני כינוסה של ועידת האיחוד האירופי, הורדת דירוג האשראי היום של פורטוגל ממחישה לכול בצורה כואבת את שבריריותו של גוש האירו כולו כישות כלכלית מאוחדת. יוון אינה החוליה הרופפת היחידה בגוש האירו, ויש לצרף אליה כלכלות גדולות וחשובות הרבה יותר כגון ספרד, איטליה ופורטוגל. על כן, פרשת יוון היא למעשה מקרה בוחן עבור הנהגת האיחוד האירופי, והטיפול במשבר של יוון ישליך על אמונם של המשקיעים בתוחלתו של גוש האירו ואף על עצם קיומו העתידי. דומה כי כינוסה של ועידת האיחוד האירופי הינה הרגע הגורלי עבור מקבלי ההחלטות.
הנושא החם בחודש האחרון, ובצדק, הינו סאגת החוב של יוון וההשלכות האפשרויות של המשבר על גוש האירו כולו. הקשיים הכלכליים והפיננסיים שפוקדים את יוון מאיימים להפיל את הכלכלה הים-תיכונית למיתון עמוק וכבד, ויתרה מכך, החשש הוא כי נפילתה של יוון תיצור אפקט דומינו אשר יערער את יציבותו של גוש האירו כולו ויכה גלים בכל השווקים הפיננסיים העולמיים. יש לזכור, כאמור יוון אינה המדינה היחידה בגוש האירו הסובלת מבעיית חוב (מספיק שנזכיר עוד את ספרד, כלכלה חשובה לאין שיעור במערך של האיחוד האירופי).
ואולם, אם נבחן את האווירה ברחבי השווקים הפיננסיים דומה כי החששות שככו במידה ניכרת בשבועות האחרונים. הורדת דירוג האשראי של פורטוגל היא תזכורת כואבת, אולם דומה כי בשווקים עדיין לא הפנימו (כלומר, תמחרו) את חומרת המצב. קובעי המדיניות מקפידים להשמיע צפירות הרגעה ולהצהיר כי יוון לא תזדקק לחבילת סיוע ישירה, והמשקיעים מעדיפים להיתלות בכך. ואולם, לאחר שראש ממשלת יוון הציג בסוף השבוע דדליין לגיבוש תוכנית חילוץ ממשית ולקראת כינוס פסגת האיחוד האירופי בבריסל בימים חמישי ושישי, נראה כי אנו קרבים לשעת השין בכל הנוגע לכיוונם העתידי של הנכסים האירופיים השנה, ובכלל זה אגרות החוב, המניות וכמובן האירו. על כן, חשוב לשרטט את האפשרויות העומדות לפנינו ולשער מה תהינה תגובות השוק לכל אחד מהתרחישים האפשריים.
נציג ראשית את התרחיש הכי פחות סביר וכיצד הוא צפוי להשפיע על השווקים הפיננסיים בגוש האירו. גרמניה ויתר המדינות המתנגדות להעניק הלוואות ישירות ליוון, יפנימו את חומרת ההשלכות שעשויות להיות להתמוטטותה של יוון עד כדי מצב של חדלות פירעון, וייאותו להעניק ליוון את הסיוע הפיננסי הנדרש, תוך התניות נוקשות. פיתרון זה יפגע אמנם בנכסים של גרמניה, ואולם הוא יאשש מחדש את הביטחון ביציבותו של גוש האירו ועל כן ייתן זריקת מרץ משמעותית לנכסים של גוש האירו, ובכלל זה אגרות החוב ומדדי המניות, וגם כמובן לאירו.
התרחיש הסביר ביותר הוא, כתמיד, דחיית הקץ ושימור המצב הקיים. כלומר, הבכירים וקובעי המדיניות ישמיעו שוב אמירות הרגעה ויאמרו כי יוון לא תזדקק לסיוע וזאת כדי להרוויח עוד זמן. גרירת רגליים זו עשויה להתקבל באי-אמון על ידי השווקים ואנו נהיה עדים להתערערות הסנטימנט בשווקים הפיננסיים. המניות באירופה יצנחו, ובעיקר יירשמו ירידות שערים במדינות בסיכון כגון ספרד, פורטוגל ואיטליה. גם האירו יהיה נתון בלחץ.
ולבסוף ישנו התרחיש שבו בהיעדר הסכמה משותפת בין נציגי גוש האירו, יוון תיאלץ לפנות, כפי שנרמז כבר, לקרן המטבע הבינלאומית. גם אם פיתרון זה יפיג את החששות בשווקים הפיננסיים העולמים, הרי שהוא יפגע קשות בביטחון של המשקיעים בתוחלתו של האיחוד האירופי, ויש לצפות כי הדבר יביא לירידה בטווח הבינוני והארוך בערכן של אגרות החוב והמניות של האיחוד האירופי.
גרמניה וצרפת הגיעו אתמול להסכמה על מעורבות של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בסיוע לכלכלת יוון, לאחר שבועות של מחלוקות בין שתי המעצמות על המבנה של חבילת הסיוע האירופית לכלכלה היוונית.
רוצה לסחור בשוק ההון ולהרוויח?