בבנק ישראל מסבירים את משמעות הורדת אופק הדירוג בארץ

בבנק מסבירים כי "שינוי התחזית ל'יציבה' מ'חיובית' נובע מהערכה של מודי'ס, כי האירועים האחרונים סביב תכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט מצביעים על הרעה בחוסן המוסדות והממשל בישראל, המאזן מגמות דירוג חיוביות שזוהו בעבר. באופן ספציפי, תכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט והאופן בו הרפורמה נוהלה חשפו חולשה מסוימת ברשות המבצעת והרשות המחוקקת בישראל. בהשוואה למדינות רבות אחרות, מבנה הרשויות של ישראל נשען במידה רבה על פיקוח וביקורת שיפוטיים. במדינה יש פרלמנט חד-ביתי שבו לממשלה יש רוב, תפקיד הנשיא בעיקרו טקסי והדרגים הנמוכים בממשלה חלשים יחסית."

"רבים בישראל תומכים בשינוי מסוים במערכת המשפט - עסקים מתלוננים על משך ההליכים בבתי המשפט, וקיימת הכרה שתפקיד בית המשפט העליון ניתן להגדרה בצורה טובה יותר והרכבו מגוון יותר. יחד עם זאת, ההצעות הראשוניות של הממשלה לא נותנות מענה יעיל לחששות אלו. במקום זאת, האופי רחב ההיקף של השינויים שהוצעו במקור והמהירות בה ניסתה הממשלה לקדמם בכנסת, מבלי לנסות ולהגיע לקונצנזוס רחב, מצביעים על היחלשות המוסדות. כמו כן, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית. השינויים המוצעים עוררו מחאות המוניות, קריאה לשביתה כללית במשק על ידי ההסתדרות הכללית ב-27 במרץ, וסירובם של חיילים וקצינים להגיע לאימוני מילואים."

עוד הוסבר כי "כעת החקיקה הושהתה למשך חודש, כדי לתת זמן להידברות עם מפלגות האופוזיציה בחסות הנשיא. השהיית החקיקה תואמת את הערכת מודי'ס שלמרות היחלשות מסוימת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נותרו חזקות בסטנדרטים גלובליים. בעוד שמודי'ס לא מצפה שהרפורמה תעבור בצורתה המקורית, ספק אם ניתן להגיע לפשרה; הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים, ומשכך הסיכון לחידוש העימות נותר גבוה.

בעוד שהאירועים מתחילת השנה הוכיחו את עוצמתה של החברה האזרחית, הם גם חשפו מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית, מעבר לאלו הבאות לידי ביטוי סביב השינויים במערכת המשפט, וכנראה ישאירו סיכונים חברתיים ופוליטיים מוגברים למשך זמן מה. קיטוב עמוק יותר עלול לערער את יעילות המדיניות ואת החוזק הכלכלי בטווח הבינוני."

בבנק מסבירים את הרציונל לאישור מחדש של הדירוג ברמה של A1 "ההחלטה לאשר מחדש את הדירוג ברמה של A1 משקפת את פוטנציאל הצמיחה האיתן של ישראל ואת עמידותה המוכחת בפני זעזועים כלכליים וגיאופוליטיים חוזרים על פני שנים רבות, כמו גם את השיפור במדדים הפיסקאליים ומדדי החוב של הממשלה. הכלכלה הישראלית צמחה בקצב מהיר באופן מתמשך בשנים האחרונות, בממוצע של 4.1% במהלך העשור עד 2022, ונסמכה במידה ניכרת על יכולת התחרות הגלובלית וגיוון הולך וגדל של תעשיות ההיי-טק. בנק ישראל מעריך את פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה על קרוב ל- 4%, טוב מזה של רוב מדינות ה- OECD."

"עוד בטרם התפרצות המשבר הנוכחי, הצמיחה צפויה הייתה להאט, בהינתן הסביבה הגלובלית המתונה יותר וההידוק המוניטרי המשמעותי של הבנק המרכזי; הריבית עומדת כעת על 4.5% בהשוואה ל- 0.1% במרץ 2022. בתרחיש הבסיס שלה, מודי'ס צופה שהצמיחה הריאלית של התוצר תאט ל- 2.6% השנה, לפני שתאיץ שוב לסביבות 3.5% ב- 2024. בעוד שהתמשכות האירועים הנוכחיים מציבה סיכונים משמעותיים לתחזית של כלכלת ישראל, אין כרגע אינדיקציה ליציאת הון משמעותית או לבחינה מחדש של השקעות מחו"ל בחברות היי-טק ישראליות.

ישראל נהנית ממספר גורמים אשר מבססים את פוטנציאל הצמיחה החיובי, כגון גידול אוכלוסין מהיר, יכולות ייצוא חזקות מאוד של סקטור ההיי-טק, ביקוש חזק לייצוא הביטחוני וכן פוטנציאל להתרחבות נוספת וייצוא מצד מקורות הגז הטבעי. בנוסף, הממשלה הקודמת הציגה סדרה של רפורמות מבניות תומכות-דירוג שאנו צופים כי יישמרו, אשר הינן תומכות בצמיחה בטווח הארוך."

עוד הוסיפו כי "המדדים הפיסקאליים ומדדי החוב של ישראל השתפרו במהירות אחרי הזעזוע שנגרם ממגפת הקורונה, עם ירידה של 10 נקודות אחוז ביחס החוב הציבורי לתוצר בתוך שנתיים לרמה של 60.7% ב- 2022. בשנה שעברה, הממשלה רשמה עודף תקציבי של כ- 0.6% תוצר, אשר נבע מצמיחה חזקה של הכנסות מדינה וגידול מוגבל בהוצאות כאשר רוב ההוצאות הנוגעות למגפת הקורונה הסתיימו. הממשלה החדשה הציגה תקציב שמרני ל- 2023-2024 אשר עבר בקריאה ראשונה בכנסת, המכוון לגירעון של מעט מתחת ל- 1% מהתוצר עבור שתי השנים. גם הנחות גירעון גבוהות יותר במידת מה, בעקבות צמיחת תוצר וגידול בהכנסות נמוכים יותר, עדיין יסתיימו בהפחתה נוספת ביחס החוב הציבורי לתוצר השנה ובשנה הבאה לכיוון שיעור של 55% מהתוצר."

בהמשך צוין מה יכול להוביל להעלאת דירוג: "לאור השינוי בתחזית חזרה ל"יציבה" מ"חיובית", קיים סיכוי מוגבל להעלאת דירוג בעתיד הקרוב. התחזית יכולה לחזור ל"חיובית" וכן הדירוג יכול לעלות אם העימות הנוכחי ייפתר באופן כזה שלא יעמיק את המתחים החברתיים בין הקבוצות הדמוגרפיות השונות ויבטיח את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית החזקה של ישראל. כמו כן, המשך מגמות פיסקאליות חיוביות ושיפור במדדי החוב הן תנאי מקדים למתן תחזית "חיובית" ובסופו של דבר לדירוג גבוה יותר."

בנוסף, צוין מה יכול להוביל להורדת דירוג: "דירוג האשראי של ישראל יהיה תחת לחץ שלילי אם המתחים הנוכחיים יהפכו למשבר פוליטי וחברתי מתמשך עם השפעה שלילית מהותית על הכלכלה, בדמות השפעה אפשרית על כניסת הון חיצוני נמוכה משמעותית לסקטור ההיי-טק החשוב וכן מעבר של חברות ישראליות לחו"ל. בעוד שלמתחים גיאופוליטיים לא הייתה בעבר השפעה מהותית או מתמשכת על הכלכלה הישראלית, הסלמה משמעותית של המתחים עם הפלסטינים עלולה להוביל לפגיעה ביחסים המשתפרים של ישראל עם חלק משכנותיה ועלולה להוביל להגברת הבידוד הבינלאומי, עם השלכות שליליות על הכלכלה מוטת היצוא ועל חוסנה הכלכלי של ישראל.