ידיד טוב שלי המשגיח בשתי מסעדות בתל אביב, סיפר לי, שישנן שני מסעדות בהם הוא משגיח, רק קיר מפריד בניהן, ולמסעדה הימנית הולך בטרוף, למסעדה השמאלית, בעל הבית מטורף מרוב שלא הולך לו, למה, שאל הידיד, לשניהם אותה הכשרות, אותו התפריט, אותה רמת מחיר, אולי למסעדה הממוקמת בצד ימין הולך יותר טוב בגלל שכתוב "ימין ה' עושה חיל", אולי, ביקש ממני הידיד, שחוץ מהיותו ידיד, הוא גם חושב שאני מבין בתחום ויכול לייעץ ולעזור, אצתי רצתי, נסעתי לעיר הגדולה, ישבתי בימנית, ישבתי בשמאלית, בחנתי את התפריט, השוואתי מחירים, טעמתי מהמטעמים, בדקתי את רמת הפרודוקטים, בכנות לומר לכם הכל זהה, משל היו תאומים, אז למה האחד מגרש זבובים, והשני מפוצץ עבודה, נכון קורא נאמן כרגע חולפות לך שני מחשבות, האחת אתה חושב שאתה יודע את הפיתרון, שאשמח לקבל אותו במייל, והשנייה, מעניין מה הבנטוב הזה יכתוב הפעם, לא שאני נביא, אני בטוח גם לא טיפש.
אנשים אוהבים לקבל תמורה מלאה לכסף שלהם, אם הם משלמים במסעדה מאה שקלים לארוחה, הם רוצים שתוציא להם את הארנק מהכיס שלהם, תשלם עבורם בקופה, תחזור עם הארנק ותדחוף להם אותו חזרה לתוך הכיס, ככה הם הישראלים, במחיר שהם שילמו, הם רוצים יותר סחורה, פחות שרות, העיקר לנהל משא ומתן, כי כאן זה מזרח תיכון חדש, הישראלי תמיד ינהל משא ומתן על המוצר, האמריקאי למשל, יאמר לך, לאיש המכירות, למוכרן, זה שאתה הגעת אלי למכור לי את המוצר שלך, אני מבין למה, כי אתה מרוויח עלי את העמלה שלך, אבל בא תסביר לי, למה לי, לבית העסק שלי כדאי לעבוד איתך, מה יצא לנו מזה, מה יהיה הרווח שלנו, תאמינו לי, השאלות האמריקאיות יותר קשות, הם הולכים בקו ישר מאיתנו, פעם אמר לי חבר אמריקאי, זה שאתם הישראלים חושבים שאנחנו מרובעים, זה לא אמת, זה בגלל שאתם מאד עקומים, לכן כל מנטליות אחרת, נראית לכם מרובעת, יש משהו באמירה הקשה הזאת, אצלנו, זה יותר בסגנון הצבאי, הסמוך עלי, אחי יהיה בסדר.
אי לכך, ההבדל התהומי בן שני המסעדות הוא כזה, בקונספט, בהתנהלות, באישיות של הבעלים, האחד אובססיבי לניקיון, השני כשזה נקי הוא נלחץ, ישנו מדריך "מישלן" שמדרג את כל המסעדות הטובות בעולם, כך הוא נקרא, מדריך מישלן למסעדות, זה שייך לחברת הצמיגים הצרפתית מישלן, שהנפיקה את המדריך כטריק שיווקי, עבור נהגי המשאיות שקנו אצלה צמיגים, והבינה שנהג משאית ממוצע, חוצה את צרפת לאורכה ולרוחבה, בדרך הוא עוצר לאכול, אם כך, בואו ונמליץ לו על מסעדות בדרך, ואיפה אפשר גם לתקן צמיגים, כמה פשוט, אגב, בפעם הראשונה שהופק המדריך זה היה בשנת 1900 . כחלק מבדיקת המסעדה, בודקים מבקרי מישלן, את ניקיון המטבח, ניקיון השירותים, מה שזה אומר, למרות שנראה לנו שלא היינו בודקים מסעדה, לפי רמת הניקיון בשירותים, מבקרי מישלן חושבים שכן, ובודקים.
לאותה מסעדה ימנית, המלאה בסועדים תמיד, יש נוהג נחמד, אחרי שבצעת את ההזמנה, בעודך ממתין לקבלתה, מגיע אליך המלצר עם צלחת אורז מעוצבת עם פפריקה אדומה, באמצע תקוע לו עלה פטרוזיליה ירוק, ואומר, זה נשלח אליך כפינוק מבעל המסעדה, תגידו לי אתם, הישראלי שאוהב לקבל יותר סחורה באותו מחיר, לא מתרחב ליבו, כרסו, וכוסו, למשמע מילים ענוגות אלה, ביני לבנכם , כמה עולה להכין סיר אורז למסעדה, עשרה שקלים, הוא קונה את הלקוחות שלו, בערך מוסף שהוא שולח, צומת לב, ניקיון היסטרי, גורמים שיהיה לו תור בכניסה.
לעומתו, המסעדה השמאלית, קמצן כרוני, סופר ללקוחות את האורז,שהוא נותן כמונה גרגירים, לא תקבל אצלו, יותר מח"י צ'יפסים בצלחת, את השירותים אצלו מנקים יום כן יום לא, באותו יום שהייתי, כנראה זה היה ביום של הלא, חיוך ללקוחות לא תמצא על פניו לעולם, רק בפורים כשהמסעדה סגורה, אז מה הפלא, ישנו פתגם סיני עתיק ששמעתי מסבתא שלי, האומר, "כדי שהארנק שלך יתמלא, הוא צריך מפעם לפעם להתרוקן" , בכל מערכת יחסים, מי שנותן מקבל, גם בן בעל המסעדה לסועד, בעידן התחרות של היום, רק עסקים שנותנים ערך מוסף ללקוחות שלהם, שורדים את התחרות הקשה, אני מקווה שאותו מסעדן חסכן, בלשון המעטה, יקרא שורות אלה, ויבין שאינה דומה מנה, של מאה גרגירי אורז, למנה של מאה ואחת גרגירים.