נו, מה? מי רוצה להסתכן? כולנו מחפשים להתנהל בצורה בטוחה. ראיתם מישהו שנוהג בלי ידיים ולוקח את הסיכון שהוא יאבד את השליטה על הרכב? אין דבר כזה. נכון?
נכון, אבל לא מדויק. יש תחומים בחיים שחייבים לקחת בהם סיכון כלשהו. בואו נדבר על ענף הנדל"ן. מי שרכש דירה בשיא העליות של אמצע שנות ה-90, מצא את עצמו בתוך מספר שנים מאבד סכום לא מבוטל מערכה. זה הסיכון שיש במערכת הכלכלית וזה הסיכון שלוקח כל משקיע. נניח, שהשקעת עשרים שנה במניות, ובדיוק ביום בו אתה זקוק לכסף, הבורסה נופלת. זה סיכון או לא? ברור שזה סיכון גם אם ההסתברות שתאבד את קרן ההשקעה אינה גדולה.
אבל מהו גורם הסיכון? בכביש זו התנועה. האומנם? אולי גורם הסיכון הוא האיש שבחר לנהוג ללא ידיים? מי שמשקיע יודע שהסיכון מורכב משני גורמים: המשקיע עצמו וההשקעה עצמה.
מדוע? כי אם אתה חוסך למטרה מסוימת ויודע שתזדקק לכסף הזה במועד מסוים. אתה חייב לנהל את ההשקעה כך שככל שתתקרב לנקודה הקריטית בה אתה צריך את הכסף, תהיה ההשקעה נטולת סיכון. לא שיש דבר כזה השקעה נטולת סיכון. אותם אנשים שהפקידו את כספם בבנק הגדול ´ליהמן ברדרס´ לא יכלו להעלות בדעתם שמישהו ינהל את כספם בצורה כזו. מצד שני, אלו שבחרו לרכוש דירה ב´חפציבה´ במחירים מגוחכים וללא הגנה מינימאלית של ליווי בנקאי, ידעו שהם לוקחים סיכון.
היות וברוב המקרים ניהול נכון של ההשקעה יכול בין היתר להגן עליך גם כאשר ההשקעה עצמה מגלה סימנים של סיכון. נכון יהיה לומר שהאויב הכי גדול של המשקיע, זה הוא עצמו.
הדרך הנכונה ביותר היא לבצע את כל ההחלטות הפיננסיות בשיקול דעת ובקור רוח, ואת זה יכול לעשות רק משקיע שבוחר לא להיות האויב של עצמו. במילים אחרות, אל תסמוך על תחושות הבטן שלך. פעל רציונאלית. הבנק שמעניק לך הלוואה בודק היטב את יכולת ההחזר שלך, הוא לא פועל לפי תחושת בטן. אם תרגיל את עצמך לפעול רציונאלית. לא תברח משוק יורד ולא תשב על הגדר בשוק עולה. לא פחות חשוב, להתייעץ. כן, להתייעץ עם אנשי מקצוע. זה שווה את המחיר הכספי. וזה יכול לתת לך שקט נפשי.
דניאל שבקס הוא מנהל המחלקה הפיננסית ב"הירשוביץ פתרונות". אין באמור לעיל משום ייעוץ/שיווק פנסיוני או השקעתי.