בא נבין רגע מה זו אינפלציה.
בהגדרה פשוטה, אינפלציה משמעותה שהמטבע מאבד מערכו.
איך המטבע מאבד מערכו?
כאשר מחירי המוצרים עולים, ז"א שסל הקנייה הממוצע עולה יותר מבעבר, כלומר על אותו סכום כסף מקבלים פחות מוצרים. מצב זה משמעו שהמטבע מאבד מערכו.
מה גורם למטבע לאבד מערכו?
יכולות להיות כמה סיבות:
1. הקטנת היצע המוצרים: יותר קשה להשיג מוצרים, ולכן משלמים יותר על כל מוצר. (למשל הקטנת מלאי הנפט או מוצרי גלם בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הקטנת היקפי השינוע מסין, סגירת מפעלי שבבים בעקבות סגרים ועוד).
2. הגדלת כמות הכסף: כאשר כמות גדולה של כסף מסתובבת בשוק בעקבות הלוואות זולות או מענקים וקצבאות רבים לאזרחים, זה גורם לכך שיש יותר מידי כסף ביחס לתוצר, ולכן על כל מוצר המוכרים מבקשים יותר כסף.
3. איבוד אמון במטבע: כאשר האוכלוסייה מאבדת אמון במטבע וצופה כי המדינה תיקלע לקשיים או לחובות גדולים, זה יגרום למוכרים לא לרצות למכור תמורת המטבע המקומי, ולכן יתפנו הרבה כספים של המטבע המקומי מה שיעלה מחירים לאלה שבכל זאת סוחרים במטבע המקומי (בגלל עודף היצע של כסף מקומי).
נכון לעכשיו האינפלציה בישראל נובעת בעיקר מסיבה 1. היינו הגבלת היצע, ופגיעה באספקת נפט, שינוע, דגנים, שבבים וכדו'. כמובן גם בגלל עליית מחירי הדיור (אבל זה דיון נפרד).
היצע הכסף אמנם גדל בתקופת הקורונה בגלל המענקים וההלוואות הזולות, אבל לא מספיק כדי ליצור אינפלציה משמעותית. זה אולי משפיע אבל רק במעט. לכן אופציות 2 ו3 לא מאפיינות את הגורמים לאינפלציה הנוכחית.
למי מפריעה האינפלציה?
ברגע שכל המחירים עולים אבל לאזרחים אין עלייה דומה בכמות הכסף, האזרחים הופכים להיות עניים יותר, והם נאלצים לרדת באיכות החיים.
אילו האינפלציה נבעה מעודף כסף, זה היה פוגע בעיקר בעניים, (כי מרבית הכסף המיותר נמצא אצל השכבות החזקות) אבל מכיוון שהאינפלציה כעת נובעת מהקטנת היצע מסיבות טכניות, זה פוגע בכולם. (אם כי ברור שהפגיעה חזקה יותר לשכבות החלשות).
ההשלכות ההיקפיות של האינפלציה:
• היקף הביקושים יורד.
• ממילא, פיטורי עובדים ואבטלה.
• ממילא, הגדלת מעגל העוני.
• איבוד אמון במטבע ולכן פחות השקעות בשוק המקומי (בינתיים אנחנו לא שם).
• איבוד רצון ליזמות ופיתוח עסקי, כי הכסף הולך לצריכה בסיסית במחירים גבוהים.
מה הפתרון לאינפלציה?
הפתרון הזמין והמצוי הוא העלאת הריבית.
העלאת הריבית גורמת לצמצום כמות הכסף בשוק, ועשויה לגרום לאיזון בין כמות הכסף להיצע הסחורות ולכן לירידת מחירים חוזרת (כי פשוט לא יהיה מי שיקנה במחירים הגבוהים) וכתוצאה מכך אימון מחודש במטבע וחזרת היזמות העסקית והביקושים.
הבעיה הגדולה
כל זה טוב ויפה אילו הגורם העיקרי לאינפלציה היה מספר 2 (עודף בכמות הכסף). אבל מכיוון שהגורם הנוכחי לאינפלציה הוא מספר 1 (הקטנת היצע) הרי העלאת ריביות לא בהכרח יגרמו להורדת מחירי המוצרים, אלא אולי דווקא להקטנת היזמות העסקית והפיתוח, הכבדת העול על השכבות החלשות והבינוניות בדמות ריביות גבוהות והקטנת היכולת לרכוש דירה / לפתח עסקים / לצרוך כבעבר, בלי לפתור את בעיית המחירים הגבוהים שנובעים מהקטנת היצע אקוטי.
חייבים כאן פתרונות יותר יצירתיים ויותר מורכבים, והשיטה הפשוטה של העלאת ריבית לא צפויה לפתור את הבעיה הנוכחית.
- הכותב משמש כשמאי מקרקעין