1.3 מיליארד שקל אותרו על ידי הציבור בבנק

מנתוני בנק ישראל עולה כי מאז השקת 'הר הכסף' נכנסו אליו כ-2.5 מיליון גולשים. בכ-600 אלף כניסות קיבלו הגולשים תוצאות המעידות על כך שיש ברשותם חשבונות ופיקדונות ללא תנועה ועליהם לפנות לבנק להמשך בירור. כ-500 אלף כניסות אשר הניבו תוצאה חיובית היו עבור חיפוש חשבונות ופיקדונות ללא תנועה, וכ-100 אלף כניסות היו עבור חיפוש חשבונות נפטרים.

זהו אכן סכום גדול אך, סכום גדול הרבה יותר עדיין שוכב בבנקים. מהנתונים עולה כי נכון להיום קיימים במערכת הבנקאית כ-476 אלף חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה של יחידים, אשר כוללים סך מצטבר של כ-5.2 מיליארד שקל. זאת לעומת ספטמבר 2016, אז היו 480 אלף חשבונות בנק ופיקדונות בסך מצטבר של כ-9 מיליארד שקל. כלומר בתוך שנה הסכומים המוגדרים כ"מנותקים" הצטמצמו ב-3.8 מיליארד שקל.

כיצד התכווצה כך כמות הכסף? בפיקוח על הבנקים מסבירים כי במקביל לסכום שאיתר הציבו -1.3 מיליארד שקל, ביצעו הבנקים מהלכים יזומים לאיתור לקוחות - בהוראת בנק ישראל שגם הורה לבנקים להגיש דו"חות תכופים על פעילותם בתחום. פעילות יזומה זו הביאה לאיתור יזום של לקוחות המחזיקים בסכום מצטבר של כ-2.5 מיליארד שקל נוספים.

מספר חשבונות הבנק של נפטרים עומד כיום על כ-78 אלף, אשר כוללים כ-1.3 מיליארד שקל. בספטמבר 2016 היו 64 אלף חשבונות בנק של נפטרים, ובהם סכום מצטבר של כ-1.3 מיליארד שקל. הנתונים מראים כי למרות שהציבור נכנס לאתר ומאתר חשבונות וכספים אבודים, מדי חודש מצטרפים חשבונות רבים שנכנסים להגדרה של "מנותקי קשר", ולכן מספרם עדיין גדל.

חשבונות ללא תנועה כוללים פיקדונות שלא בוצעה בהם פעילות והבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליהם סמוך למועד פירעונם, במשך חודשיים לפחות. כמו כן נכללים בקטגוריה חשבונות עובר ושב שלא בוצעה בהם פעילות במשך עשרה חודשים, והבנק לא הצליח לאתר את הלקוח במשך חודשיים לאחר מכן.

הממשק לאיתור חשבונות שהושק בשנה שעברה, מצטרף לאתר "הר הכסף" הראשון שהשיק משרד האוצר לפני שלוש שנים - לאיתור חסכונות פנסיונים (ולכן הממשק של בנק ישראל מכונה גם "הר הכסף 2"), כך שבאותו עמוד אינטרנט ניתן לקבל את המידע על כלל החסכונות והפיקדונות.