לא מפתיע: בבני ברק השיעור הכי נמוך באוכלוסייה של חייבי כספים, בעוד רבים מתושבי אילת, עכו ונצרת מסובכים בחובות מעל הראש - נתונים אלו ונתונים נוספים פורסמו הבוקר (שני) בדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, המופקדת על מערכת ההוצאה לפועל ועל המרכז לגביית קנסות.
מהדוח עולה, כי בסוף שנת 2016 קיימים כ-700 אלף חייבים במערכת ההוצאה לפועל, עם כ-2.5 מיליון תיקים פתוחים במערכת. מדובר בצמצום של כ-50 אלף תיקים בשנה האחרונה, וצמצום של יותר ממיליון תיקים מאז הקמת הרשות לאכיפה וגבייה ב-2009.
נתוני הדוח בנוגע לחייבי ההוצאה לפועל משקפים את השיפור במצבם של כ-17 אלף שיצאו ממעגל החובות וכבר אין לחובתם תיק במערכת זו, ואולם עדיין מדובר במספר שהוא כמעט כפול ממספר החייבים הרשומים במרכז לגביית קנסות, הגוף האמון על גביית חובות עבור המדינה: 349,445 חייבים, אשר לחובתם היו רשומים כמעט מיליון וחצי תיקים פתוחים בסוף שנת 2016.
את צמצום התיקים בהוצאה לפועל מייחסת רשות האכיפה לפעולות שביצעה דוגמת מבצעי הגבייה, הוראת שעה לסגירת תיקים ללא מעש (תיקים לא פעילים), טיוב נתונים בתיקים ישנים ופעולות שננקטו במחוזות השונים במטרה להביא להסדרים בין הזוכים והחייבים.
ואולם, על אף פעולות אלו, במלאי קיימים יותר מ-12 אלף תיקים בני שלושה עשורים, שנפתחו קודם לשנת 1987 וטרם נסגרו.
בנוסף לירידה זו במספר התיקים מציין הדוח ירידה במספר החייבים ה"רגילים" והחייבים המוכרזים כ"חייבים מוגבלים באמצעים", חייבים שאין ביכולתם לפרוע את חובם - 6,827 חייבים הוכרזו כחייבים מוגבלים בשנת 2016, לעומת 7,046 מוכרזים ב-2015, וכמעט פי שניים שהוכרזו כך ב-2014.
לצד פעילות הרשות לצמצום מלאי התיקים, נעשו במשק פעולות רוחביות יותר בתחום ההוצאה לפועל, אשר הובילו אף הם להפחתת תיקי ההוצל"פ הפתוחים. מדובר, בין היתר, בתיקוני חקיקה הפוטרים חייבים מוגבלי אמצעים מחובותיהם – תיקון שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מייצגים של זוכים, כאשר עיקר הטענה הייתה שהפעולות הללו הופכות את ישראל ל"גן עדן לחייבים" - לצד תיקוני חקיקה נוספים בעשור האחרון בתחום הגבייה.
איפה הכי מסתבכים כלכלית?
נתון מעניין שעולה מן הדוח עונה לשאלה מי מאזרחי המדינה נוטה להסתבך יותר בחובות? על פי הדוח, כמעט כל החייבים להוצאה לפועל – כ-90% - הם חייבים פרטיים. המתגוררים בעיר ירושלים, שם נרשם מספר החייבים הגדול ביותר (כ-60 אלף חייבים). ואולם, כאשר בודקים את מספר החייבים אל מול מספר התושבים בבירה, מעלה כי תושביה אינם בראש טבלת השקועים בחובות באופן יחסי.
אחוז החייבים שגרים בירושלים מתוך אוכלוסיית העיר כולה נמצא נמוך יחסית לערים אחרות – ועומד על כ-7% בלבד מכלל הירושלמים. אחוז זה נמוך יותר מאחוז החייבים בתל אביב, בבאר שבע ובאשקלון (כ-9% בכל אחת מהן), ואפילו מאחוז החייבים שגרים בחולון (כ-7.4%), חדרה ונתניה (כ-8% בכל אחת) וחיפה (כ-8.5%).
הערים שמובילות את שיעור המסתבכים כלכלית הינן הערים אילת, עכו ונצרת, כל אחת מהן עם כ-14% חייבים הגרים בה.
במפתיע, העיר שרשמה את האחוז הנמוך ביותר בישראל של חייבים באוכלוסייתה – כ-3.3% חייבים - היא דווקא בני-ברק, העיר שמובילה לרוב במדדים וסקרים שונים של עוני, בפרמטרים דוגמת הכנסה מוכרת, נפשות במשק בית, בעלות על כלי רכב, שטח דיור או זכאות לבגרות. ניתן להסביר אולי את הנתונים בכך שתושבי בני ברק מקפידים יותר שלא להיוותר חייבים ואורח חייהם הצנוע יחסית חוסך מהם הסתבכויות כלכליות גדולות.
לצד בני ברק גם תושבי העיר פתח-תקווה לא נוטים להסתבך בחובות בהוצאה לפועל (רק כ-5.6% מתושבי העיר חייבים), והעיר ראשון-לציון (כ-6% חייבים).
כשבוחנים בדוח את נתוני התיקים שנפתחו בעקבות חובות למדינה, בגין קנסות או אגרות, בני-ברק מנמיכה עוד יותר את שיעור החייבים בה מקרב תושבי העיר - 1.5% בלבד של חייבים במרכז לגביית קנסות. מנגד, הערים שמטפסות לראש הרשימה הינן טייבה, אום אל פאחם ונצרת, בהן יחס חייבים גבוה בהשוואה לאוכלוסייה (7.3%, 6.9% ו- 6.8%בהתאמה).
לדוח צורפו ממצאי המחקר המקיף שפורסם על ידי הרשות באפריל האחרון, אודות זהות החייבים והסיבות להיווצרות החוב. על פי המחקר - החייב הממוצע בהוצאה לפועל הינו יהודי, גרוש, שלא סיים תיכון; גברים (61% מכלל החייבים) נוטים יותר להסתבך כלכלית מנשים; 55% מהחייבים אינם עובדים ו-67% לא היו מודעים לגובה החוב ולעומק הסתבכותם הכלכלית.