כמידי שנה, בסמוך לחגי תשרי ובמהלכם, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מתגברים את כוחותיהם בביקורת הגבולות, לנוכח העלייה במספר הניסיונות של אנשים פרטיים וסוחרים להכניס לישראל את "ארבעת המינים" העלולים להיות נגועים במזיקים שונים. על פי חוק הגנת הצומח, כל נוסע רשאי להכניס לגבולות מדינת ישראל אתרוג אחד בלבד. שאר המינים לא ניתנים להכנסה לישראל, מחשש כי הם נגועים במזיקים העלולים לפגוע בחקלאות המקומית.
על מנת למנוע עגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי (שאינו מסחרי) "תוצרת הארץ", הכולל: הדס, ערבה ולולב במקום המינים שהביאו. את האתרוג, כאמור, רשאים הנוסעים להכניס עמם לישראל.
על פי החוק, ובכדי למנוע מעבר של מזיקי צמחים בין מדינות, קיים איסור מוחלט על הכנסת פירות וירקות במעברי הגבול לתוך שטח מדינת ישראל. כל העברה של תוצרת חקלאית לגבולות מדינת ישראל ללא אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מהווה עבירה פלילית. משרד החקלאות קבע מדיניות זו, כבכל העולם, מכיוון שכאשר תוצרת חקלאית מוכנסת לתוך גבולות מדינת ישראל באופן שלא נבדק על ידי השירותים להגנת הצומח, הדבר עלול להוביל לכניסת חרקים שאינם קיימים בישראל. חרקים אלו עלולים להזיק לגידולים המקומיים, ובכך לגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות, ולהביא לכדי השמדת ענפי חקלאות שלמים.
בשנת 2015 משרד החקלאות סיכל בנתב"ג בלבד ניסיונות הברחה של כ- 650 אתרוגים.
כאשר יבואן או אזרח מבקש להכניס תוצרת החקלאית ממדינה זרה, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות עורכים בדיקות בכדי לוודא שהתוצרת עומדת בדרישות היבוא. המזיקים לא תמיד נראים בעין, אך גם חרק קטן שחבוי בתוך יבוא לולבים, הדסים, צמחים, או כל פרי או ירק אחר שנשאר בתיק או בכיס מארוחת הבוקר, שאכלו במלון ואף שמושלך לפח, עלול לגרום להתפתחות זן חדש של חרק או מזיק, הפוגע בענפי החקלאות המקומיים.
כיום, ישנן מספר מדינות מהן מותר לייבא אתרוגים. הבאת אתרוגים מבלי קבלת אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, נחשבת עבירה פלילית. למעוניינים בהכנסת סטים של "ארבעת המינים" לישראל בתיאום מראש יש לפנות לשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
פרופ' עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מסביר: "ישנה חשיבות רבה שכל אזרח ואזרח במדינה יהיה מודע לסיכון הטמון בהכנסת פירות ירקות, זרעים, שתילי פרחים, צמחי נוי ואפילו תבלינים שלא אושרו מראש על ידי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. זאת על מנת להגן על החקלאות המקומית מפני חרקים ומזיקים העלולים לפגוע בגידולים החקלאיים במדינת ישראל".
פרופ' גרה מוסיף: "בדומה לבני אדם, גם צמחים סובלים ממחלות, בתוך העצים או בפירות יכולים להימצא מזיקים (חרקים ותולעים) סמויים העלולים להכניס מחלות שאינן קיימות במדינת ישראל ויכולות לפגוע בגידולים חקלאיים, צמחים, שטחי נוי (כולל גינות ציבוריות), וכתוצאה מכך לגרום לחקלאות הישראלית נזק בלתי הפיך. למעשה, כך הגיע החרק "חומייני" לארץ כאשר היה בתוך עציץ שהגיע מאיראן לחולון, ועד היום, לא יודעים כיצד למגרו. יתרה מכך, כיום מדינת ישראל מייצאת תוצרת חקלאית למדינות רבות, כגון: הולנד, גרמניה, צרפת, רוסיה וארה"ב. לכן, מלבד הסכנה בהריסת החקלאות בישראל, הדבר עלול לפגוע בייצוא של מדינת ישראל ובכלכלת המדינה".