עניים יקבלו סיוע כספי חודשי לרכישת מזון

ממתווה התכנית המלא שפורסם ב"הארץ" עולה כי בשלב ראשון יקבלו כ-10,000 משפחות נזקקות ב-32 יישובים מזון מטעם המדינה. עלות המיזם נאמדת בכ-40 מיליון שקל בשנה, כאשר כל משפחה תקבל כ-4,500 שקל בשנה לרכישת מזון, קרי 375 שקל בחודש. בשנים 2012-2015 ביצע משרד הרווחה יחד עם ארגון הג'וינט ישראל ניסוי להפעלת מערך איתור סיוע במזון למשפחות נזקקות ב-24 רשויות מקומיות.

מדובר בצעד ראשון שיסייע לכ-10% מתוך כ-110 אלף המשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי בישראל. על מנת לספק סיוע לכלל המשפחות נדרש תקציב המוערך בכחצי מיליארד שקל בשנה. במשרד יבצעו מחקר אשר יעקוב אחר התקדמות התוכנית במטרה להרחיבה בשנת 2018.

הסיוע למשפחות יינתן אחת לחודש באמצעות כרטיס נטען אישי וסל ירקות ופירות שיגיע לבית המשפחה. בכל כרטיס יוטענו 245 שקלים בחודש ו-130 שקלים נוספים יוקצו לפירות ולירקות. בכרטיס ניתן יהיה להשתמש לרכישת מוצרי מזון מאושרים בחנויות נבחרות בפרישה ארצית רחבה. סל הסיוע יינתן באמצעות עמותת אש"ל ירושלים ולקט ישראל.

המלצות המועצה הלאומית לביטחון תזונתי מונחות על שולחנו של שר הרווחה כבר משנת 2014. באפריל החליט השר חיים כץ לאמץ את התוכנית ובחודשים האחרונים נערכו דיונים בעניין יחד עם מנכ"ל משרד הרווחה אליעזר יבלון ויו"ר המועצה לביטחון תזונתי פרופ' דב צ'רניחובסקי.

השיטה שנבחרה – קבלת מזון באמצעות כרטיסים נטענים – מאפשרת למשפחה לרכוש מזון ברשת הקרובה לביתם ועל פי שיקול דעתה ומבלי להתבזות. כך, הסיוע יינתן מבלי לפגוע בכבודן של המשפחות, שלא יצטרכו לעמוד בתורים לקבלת מזון ולהגיע למרכזי חלוקה. כרטיסי המזון יאפשרו לכל משפחה לרכוש לעצמה מזון הדורש קירור ובכלל זה דברי חלב, בשר ודגים, שכיום לא מועברים בדרך כלל בשל חוסר ברכבי קירור מתאימים. המשפחות לא יוכלו להשתמש בכרטיס לרכישת טבק ואלכוהול.

ההחלטה לאמץ את השימוש בכרטיסים הנטענים איננה כלולה בהמלצות המועצה לביטחון תזונתי, שהמליצה לחלק את הסיוע בצורה מגוונת יותר ובהתאם לבחינת צרכי תזונה בסיסיים. לדברי יו"ר המועצה הפרופ' דב צ'רניחובסקי, שאינו תומך בשיטה שנבחרה, בדרך זו ניתן היה להשגיח בצורה טובה יותר על טיב המזון שנרכש וערכו התזונתי. "משמעות הצעה זו היא כי כל משק בית זכאי יקבל תלושי מזון לצורך רכישה עצמאית של חלק מהסל. עם זאת, ברור כי יהיו בתי אב אשר, מצד אחד, ניתן להפקיד בידם את מלוא האחריות לקניית סך הסל באמצעות תלושים, מצד שני, יהיו בתי אב אשר מסיבות כאלה ואחרות, מגבלות תנועה למשל, יעדיפו לקבל את מלוא זכאותם בחבילות. אחת ממטלות תוכנית ההסדרה היא לקבוע את צורת הסיוע המיטבית לבית אב". לדבריו "עם זאת, אין ספק שיש פה פריצת דרך, והמדינה הכירה לראשונה בבעיה הלאומית הזו והחלה לפתור אותה. המספר של 110 אלף משפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי אליו הגענו לפניי שנתיים לא קטן ואולי אפילו גדל מאז – ולפנינו עוד דרך ארוכה".

בין 32 היישובים שבהם יתקבל הסיוע נמנים יישובים באשכולות הנמוכים: באר שבע, דימונה, ירוחם, לכיש, לקיה, דימונה, חצור הגלילית, יבנה, עפולה, צפת, קרית גת, קרית מלאכי, רהט, תל שבע, שרות, נהריה, אריאל, אלעד, ביתר עילית וכן ג'סר א־זרקא, אבו בסמה, עספיא ובאקה אל־גרביה.

המיזם ינוהל על ידי מטה במשרד הרווחה, תחתיו יפעלו רכזים אזורים שכל אחד מהם יהיה אחראי על עבודת שמונה רכזים ברשויות המקומיות. הרכז יקבל הפניות מעובדות סוצאליות באגף הרווחה בכל רשות שיאתרו את המשפחות הזקוקות לסיוע ברמה הגבוהה ביותר. הזכאות לסיוע נקבעת על בסיס הכנסות המשפחות הנמצאות בקרבת קו העוני, שממנה הופחתו תשלומים חיוניים, כחשבונות חשמל ומים ושכר דירה. אם הסכום הנותר נמוך מזה הדרוש לקניית מזון, תהיה המשפחה זכאית. כמו כן, הרכזים יהיו אחראים על ביצוע החלוקה וקיום קשר שוטף עם המשפחות.