המרוויחים מהעלאת שכר המינימום

המרוויחים העיקריים הם שכירים שמרוויחים שכר מינימום- ש"ס קוראים להם האנשים השקופים, במחקרים הם מכונים בעלי העבודה הפשוטה, ומדובר בעיקר בעובדים שלא נדרש מהם השכלה לעבודתם.

כמיליון אנשים (כ30% מהעובדים בישראל) מרוויחים בישראל שכר מינימום, ומטרת החוק הוא שאותם אנשים ירוויחו יותר, וככה יצטמצם הפער בין העשירים לעניים.

המגזר הציבורי

חלק ניכר מאנשים התלויים בשכר המינימום הם עובדים במגזר הציבורי, ועל פי הממונה על השכר כ30% מהעובדים במגזר הציבורי מקבלים השלמה לשכר המינימום (מעל 100 אלף עובדים).

אין סיבה לרחם על העובדים במגזר הציבורי כי חלק ניכר מהם מרוויחים משכורות יפות מאוד ורק בגלל שהשכר שלהם מורכב מתוספות שכר ולא משכר בסיס, הם זכאים להשלמה לשכר מינימום.

כ-40% מהעובדים במשרדי הממשלה (מעל 25 אלף עובדים) זכאים להשלמת שכר מינימום, זאת למרות ששכרם הממוצע עומד על 11,786 ₪. כך גם מעל 16 אלף עובדי הוראה קיבלו השלמה לשכר מינימום למרות ששכרם הממוצע עמד על כמעט 8000 שקלים. וכך גם 25% ממשרתי צה"ל שקיבלו השלמת שכר למרות ששכרם הממוצע עמד על 6,222 ₪.

ענף הטקסטיל וההלבשה

מי שכבר שילמו את מחיר העלאת שכר המינימום הם עובדי הטקסטיל וההלבשה- מחירי הטקסטיל וההלבשה נקבעים בעיקר בשוק העולמי ולכן היצרנים לא יכולים להעלות מחירים. אם היצרן יעלה את מחירי הטקסטיל, הצרכן יעדיף לקנות מיצרנים בחו"ל ולכן היצרן הישראלי לא יכול להעלות את המחיר.

היות ויש עובדים רבים המרוויחים בענף הטקסטיל וההלבשה שכר מינימום, היצרן סופג את כל עליית שכר המינימום ולכן נאלצו יצרנים רבים להפסיק להעסיק את העובדים, דבר שהביא לפגיעה מהותית בענף כולו.

ענף המזון

בענף המזון יש עובדים רבים המרוויחים שכר מינימום, בעיקר צעירים וחיילים משוחררים, אך בניגוד לענף ההלבשה, בענף המזון המחירים ניתנים לשינוי ואינם מושפעים ממחירי המזון בעולם. במחקר שנעשה בישראל לפני כעשר שנים, נמצא כי עלייה בשכר המינימום לא השפיעה על התעסוקה בענף המזון אך נמצא השפעה חיובית על מחירי המזון. היצרן מגלגל את העלייה בהוצאות היצור על הצרכן.

אפשר לומר שאומנם עליית שכר המינימום מיטיבה עם השכירים בעלי ההכנסות הנמוכות אך העלייה בשכר המינימום מתגלגלת בסופו של דבר אל הכיס שלנו או בגלל שהוצאות הממשלה צפויות לגדול או בגלל שהעלייה תגולגל בסוף את הצרכן הישראלי.