שילוב חרדים בתעסוקה - בלי איומים והפחדות

מאות אנשי הייטק חרדים, ביניהם צעירים, מבוגרים וגם נשים חרדיות, השתתפו בוועידה והוכיחו כי המגזר החרדי רוצה ומסוגל להוביל גם בתעשיית ההייטק. הוועידה הזו הייתה חלק מאווירה כללית שנשבה באותם ימים בציבור החרדי. שאם לא כן לא הייתה מקבלת רוח גבית מאתרי האינטרנט המובילים במגזר החרדי ומפוליטיקאים חרדים ולא חרדים - שנטלו חלק בוועידה בגאווה בלתי מוסתרת.

באותם ימים בדיוק גם נפתח בבני-ברק כולל מקורי. הכולל שילב לימודי הייטק ולימודי גמרא, כך שחצי יום הוקדש ללימודי גמרא וחצי יום ללימודי מקצוע בתחום ההייטק. הרעיון היה ליצור מעין חממת הייטק חרדית, שתאפשר ללומדים בכולל להתפרנס בכבוד, אך יחד עם זאת להישאר בעולם החרדי.

ואז באו לפיד ובנט עם ההצהרות והכותרות בעיתונים. הם הכריזו שהם יוציאו את החרדים בכוח מעולם הישיבות ויהפכו אותם לאנשים עובדים. מעין חינוך מחדש כפייתי. לא עידוד החרדים לצאת לשוק העבודה, אלא הוצאת בכוח. כאילו היו עדת פלחים שזקוקים למבוגר אחראי שייקח עליהם חסות.

לא רק הזרמים המרכזיים בציבור החרדי התקוממו נגד הכרזות אלו. גם השוליים המתונים של החברה - אפילו המתונים מאד - מצאו עצמם בתחושת רדיפה, יחד עם אחיהם - אלו שהפכו בין יום לאויבי המדינה. ככל שגברו ההצהרות והאיומים, כך הלכה והתרחקה אותה אווירה שנשבה בציבור החרדי, שרק יום קודם לכן היה בעיצומו של תהליך פנימי עמוק של השתלבות במעגל העבודה.

*

עכשיו תשאלו מה קרה לאותו כולל בבני ברק? לא תתפלאו לשמוע שהוא פשוט נסגר. באווירה בה לפיד ובנט מצהירים כל יום הצהרות חדשות נגד לומדי התורה, לא היה לכולל הזה סיכוי. הספיקה ידיעה אחת בעיתון "יתד נאמן" כדי שהרב ניסים קרליץ - מרבני הציבור הליטאי - יוציא מכתב בו הוא קורא לסגור את הכולל. החשש של הרב קרליץ היה כי באווירה כעת גם כולל כזה יכול להוות איום על אורחות החיים של הציבור החרדי.

אגב יוזמי הכולל ההייטקיסטי לא היו אלו שהגו את הרעיון. לפני שמונה שנים העלה את הרעיון בדיון בכנסת ח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל - מראשי 'דגל התורה'. "אם יהיו כוללים בהם חצי יום ילמדו וחצי יום יעבדו, זה יהיה דבר מבורך מאד", אמר אז רביץ. את המילים האלו לא תשמעו היום מאף פוליטיקאי חרדי.

החצי שנה האחרונה התאפיינה בעיקר בדיבורים - שהרחיקו בצורה דרסטית את הציבור החרדי ממעגל העבודה. כל הפרויקטים שהחלו לשילוב חרדים תקועים היום בלי כיוון ואף אחד לא מעיז לדבר עליהם בקול בתוך המגזר החרדי.
אך החמור מכל הוא שככל שגברו ההצהרות והאיומים בנושא עבודת החרדים, כך הלכו ופחתו המעשים. לא משרד האוצר ולא משרד הכלכלה נקפו אצבע בחודשים האחרונים כדי להוציא לפועל מיזם אחד לשילוב חרדים במשק.

הנתונים כיום הם שחרדי שמחליט לצאת לשוק העבודה נדרש לכפול זמן כדי למצוא עבודה וכשהוא כבר מוצא עבודה הוא מתפשר ומקבל שכר פחות בהרבה מעמיתו החילוני. למרבה הצער רוב המעסיקים עדיין נרתעים מהעסקת עובדים חרדים והמדינה מצידה לא עושה מאום כדי לעודד את היזמים להעסיק חרדים.

*

לפי תוכניות משרד האוצר והכלכלה צפויים להצטרף אל מעגל העבודה בשנים הקרובות 70,000 עובדים נוספים. מדובר על אותם 70,000 חרדים הנמצאים כיום בגילאי 18-28 שלפי נתוני וועדת פרי צפויים לקבל פטור משירות צבאי כדי שיוכלו להשתלב במעגל העבודה. הרעיון הוא פשוט: במקום שהכוללים יהיו בתי מחסה לאלו המבקשים פטור מהשירות הצבאי, יינתן להם פטור מראש ובלבד שלא יצטרכו להסתתר עוד בכולל ויוכלו לצאת אל מעגל העבודה.

השאלה היא היכן הולכים לעבוד כל אותם 70,000 חרדים? העובדות מוכיחות כי כיום גם חרדי עם תואר ראשון לא מצליח למצוא עבודה בקלות. אם בממוצע נדרש עובד לשלושה חודשים כדי למצוא עבודה, לעובד חרדי נדרשים שישה חודשים כדי למצוא עבודה. פי-שתיים מהמקובל במשק!

כל הפוליטיקאים שמדברים כיום על יציאת החרדים למעגל העבודה, שכחו שבמקום להפנות את החיצים כלפי החרדים, יש לבחון בצורה מעשית כדי ניתן לשלב את החרדים במעגל העבודה. לא מספיק רצון טוב, צריכים פתרונות יצירתיים שיתנו מענה.

לפיד ובנט טענו שהם מקצצים את קצבאות הילדים לחרדים כדי שייצאו למעגל העבודה. אך בעוד את הקיצוצים לחרדים הם זכרו, לא היה אפילו סעיף אחד בתקציב שעסק ברמה הפרקטית של שילוב חרדים.

יש כל כך הרבה דרכים לסייע לשילוב חרדים בשוק העבודה, לדוגמא: הממשלה יכולה לקבל החלטה כי כל יזם שיעסיק חרדים בשיעור גבוה, יקבל לשנתיים הקרובות פטור מתשלום ארנונה. מעין אפליה מתקנת שתעודד יזמים לרדוף אחרי החרדים.

ואם תשאלו מה עם העיריות שצפויות להפסיד מקור הכנסה? תעשו את החשבון הפשוט: כיום אברך כולל עם חמישה ילדים לא משלם גם ככה ארנונה כי יש לו פטור או לפחות הנחה משמעותית. במקום זאת היזם שיעסיק אותו יקבל פטור לשנתיים, אבל אחרי שנתיים גם העובד החרדי ישלם ארנונה מלאה לעירייה וגם המפעל יחזור לשלם כרגיל. כך שאמנם בטווח הקרוב יצטרכו למצוא תקציבים חלופיים כדי לצמצם את החסר, אבל בטווח הארוך המשק ייהנה מתשואה גבוהה הרבה יותר.

בזמן העלייה הגדולה מרוסיה הפנתה המדינה משאבים רבים כדי לשלב את העולים מרוסיה במעגל העבודה. נפתחו מסגרות לעשות הסבה של מהנדסים מרוסיה לתחומי האקדמיה, או מהרפואה להוראה. בכל תחום היו תוכניות כיצד לנצל את הידע של העולים ולאפשר להם להשתלב במשק הישראלי, תוך התאמה לסטנדרטים בארץ. המדינה השקיעה משאבים וקיבלה את התמורה. בכל הקשור לציבור החרדי לא נמצאה עדיין אף תוכנית כזו. 70,000 חרדים צפויים להצטרף למעגל העבודה ואיש אינו הוגה תוכנית כיצד לשלבם.

בציבור החרדי קיימות כיום מספיק מסגרות שמאפשרות לימודי מקצוע, כמו 'קרן קמח' של סטף וורטהיימר, תוכניות לימוד של הג'וינט ועוד. חסרות היום בעיקר מסגרות לעבודה, כך שאלו שמסיימים את לימודי התואר יוכלו להשתלב במעגל העבודה.

יצירת מקורות פרנסה ועידוד יזמים להעסיק עובדים חרדים, הוא השלב הראשון. בטווח הארוך יש לחשוב על יצירת מקומות עבודות מותאמים לציבור החרדי, כדי שגם ההנהגה החרדית תוכל לישון בשקט עם התהליך של יציאה למעגל העבודה. ההנהגה החרדית מוכנה לקבל את העובדה שלא כולם בנויים לשבת יום שלם וללמוד, אבל היא לא מוכנה לעודד את החרדים לצאת לעבוד מחוץ לקהילות החרדיות, מחשש שעולמם הרוחני ייפגע.

הכותב הוא יזם היייטק חרדי, רב מוסמך ובוגר הטכניון, מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ iSale, ופעיל בפורום ההייטק החרדי