למי שלא מכיר את המושג נימבי נערוך לו היכרות קצרה עם המושג Not in my backyard.
משמעות המושג NIMBY הינו ש-כל החותרים להשגת "תיקון עולם" בכל תחום שהוא, ערכים עליונים ונעלים, החל משאיפה להפוך לעולם גלובאלי יותר, אזרחי, דמוקרטי, ירוק, סביבתי, נטול רודנות, נטול אגו , נטול שחיטת בעלי חיים לצורך מאכל, נטול צער ונסיונות בבעלי חיים, ועוד אינספור דוגמאות כאלו ואחרות.
"מתקני העולם" האמורים המעונינים שכל ערכים חשובים אלו שהוזכרו לעיל לא יבואו על חשבון המחיר האישי, משפחתי, חברתי, קהילתי, רכושני, וכדו' שלהם, כלומר, הכל ראוי ושוה, אבל "לא בחצר האחורית שלי".
כשאני נוכח כל פעם מחדש בכל אותם "מחקרים" "השוואות" מדדים" "בהשוואה לאשתקד ולעולם" "EOCD" "פטרונים" "מצילים ממסך הבערות" אני נדהם ונזכר כי אנשים ככל שהם יותר "פתוחים וליברליים" אינם מוכנים להכיל אוכלוסיות שאינם סבורים כמותם, וד"ל.
במידה ואני צריך לשים את האצבע על היום בו החלו לחול תמורות אמיתיות בקשר לשילוב האוכלוסיה החרדית במערכת התעסוקה בישראל (בכוונה לא כתוב "שוק התעסוקה", איזה שוק זה???- היצע ? ביקוש? בחירה חפשית?), אני נדרש לשנת 2000 , בה החל בחור צעיר בשם רנן הרטמן, באמצעות הקריה האקדמית אונו - שבראשה הוא עומד, לפתוח ולהקים מסלולים יחודיים ויעודיים לאוכלוסיה החרדית , תוך הבנה והכרה בכל מאפייניה היחודיים.
הקריה האקדמית קרית אונו לא "גילתה אוכלוסיה זו", ברם השכילה למצוא פתרונות ישומיים לשילובם כמות שהם, ולא מתוך רצון להנדס את החברה החרדית ולהופכם לאוכלוסיה כללית, לא מתוך רצון לשנות, אלא לשלב.
האוכלוסיה החרדית על כל גווניה ומרכיביה מכילה יותר מדגם אנושי אחד, וכמובן שאינה עשויה מקשה אחת, כל רצון נדוש ונואש להגדירם תחת מטריה אחת נדון מראש להחלפת מטריות ללא הרף.....
האדם החרדי - ואין קשר האם הוא זכר או נקבה - מעונין בראשונה להקים את ביתו המושתת על ערכי דרך ארץ, תורה, מידת חסידות ובין אדם לחבירו. כל האמור אינו מתנגש ולא ב-0.00001 % (הרי לכם נתונים וסטטיסטיקות...) עם הרצון לקיים אורח חיים ערכי ובריא בעולם נורמלי, אין כל סתירה בין ערכים ותפיסות לבין הצורך לחיות נכון, כפי שישנם כאלו המעונינים לקיים אורח חיים צמחוני, וברור שזה בא על חשבון אכילת סטייק ראוי לשמו, ברור שלכל ערך או עיקרון קיים לצידו הקרבה כלשהיא, שעצם ההקרבה הינה ערך בפני עצמו. כן - ישנם כאלו המעונינים להניח תפילין בבוקר וזה לא בא על חשבון הרצון שלהם לעבוד ולפרנס בכבוד ואף יותר מכך!
כל ניסיון עלוב לשוות לאוכלוסיה החרדית חוסר כלים להתמודדות בחיים אינו עומד במבחן המציאות , ואין טעם להציג אינספור דוגמאות מעשיות, העולם המודרני והעסקי מלא באנשים בעלי יכולות חשיבה, שבבסיסם לא ידעו אפילו קרוא וכתוב או לחשב 1+1, המשאב האנושי חזק יותר מכל התווית תכנית חינוכית או כל פרדיגמה או דיסיצפלינה אחרת.
במקורות נאמר כבר "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (ספר משלי כ'ב ו'), זאת אמרה רלוונטית לכל הדתות, האומות, העמים, הלאומים, בכל זמן, עידן ותקופה.
האדם החרדי יודע את המסע עליו לעבור על מנת להשלים פערים כאלו או אחרים, בעת בה הוא מעונין להשתלב בכל מערכת ככל שתהיה, ואין צורך להלך עליו (או על מקבלי החלטות) אימים כי לא יוכל להשתלב.
NIMBY
בעיית הבעיות הינה תרגומו המילולי של המילה Not in my backyard כל אותם צועקים "לשלב את האוכלוסיה החרדית" מעונינים בחרדי עובד - אבל בחצרו של השני, בעסקו של השכן, העיקר לא בחצרו של הצועק, המלין או המתקן.
לו באמת היו נרתמים כולם, ומעונינים לשלב את הבוגר/ת החרדי/ת במקום עסק על פי כישורים, יכולות, פוטנציאל, איכויות, אמינות וכו'. לא היתה כל בעיה, ולא היה צורך בכל אותם מאמרים, דוחו"ת וכדו' חדשים לבקרים.
אה, שכחתי לציין - השארנו את הקרניים בבית.
עו"ד רוני פאלוך חבר בפירמת עורכי הדין – "עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'", דירקטור בחברת "נתיבי איילון בע"מ", ויו"ר ועדת הערר של עיריית ביתר עילית.