זעם רב שורר בימים האחרונים בשדרת הניהול של חברות המזון הגדולות, שם טוענים כי הם לא מבינים מה רוצה מהם משרד הבריאות בראשות יעקב ליצמן.
לדבריהן, כפי שהובאו ב'דה-מרקר', הקמפיין המדובר כל כך של משרד הבריאות נגד רכיבי מזון מזיקים החל הרבה אחרי שהן עצמן כבר התחילו לבצע שינויים במוצריהן - ובוודאי זמן רב אחרי שהצרכנים הפנימו שיש לדרוש מוצרים בריאים יותר ולצרוך יפחות ופחות מוצרים שערכם הבריאותי מפוקפק, כמו לחם לבן, חומוס, בשר מעובד, סלטים מוכנים, ובשר מופשר. במקביל, הציבור הגדיל את הצריכה בקטגוריית מוצרי הבריאות, כטחינה, ירקות חתוכים ומוצרים מקמח מלא.
מי שבעיקר על הכוונת בזמן האחרון היא קבוצת אוסם, השולטת ביד רמה ב-51.6% מקטגוריית החטיפים המלוחים. לפי נתוני 'סטורנקסט', מכירות אוסם בתחום זה הסתכמו בכ–505 מיליון שקל ב–2015. גם שטראוס נהנתה ממכירות לא מבוטלות של חטיפים מלוחים - 323 מיליון שקל ב–2015. על אף העיסוק בסוגיית הבריאות, קטגוריית החטיפים המלוחים צמחה ב–4% באותה שנה.
אלא שכל זה היה לפני ששר הבריאות, החליט לצאת למלחמה בצריכת החטיפים המלוחים, והעלה מסע פרסום שלילי שהסביר לצופים כי בחטיפים במבה, תפוצ'יפס ובייגלה יש כמות גדולה של נתרן (מלח), הגורם לבעיות בריאות חמורות.
דיווח מוקדם מעלה, כי במשרד הבריאות התקפלו מהר ובאופן מוזר עצרו את שידור הסרטון, אך לחברות המזון עדיין יש ממה לחשוש מ"שיגעון" הבריאות שהופך לטרנד - הבא לידי ביטוי בשינויים בהרגלי הצריכה של הצרכנים, ובוועדת הרגולציה בנושא בריאות המזון של משרד הבריאות וההחלטות המחייבות שצפויות להתקבל בה. כל אלה גורמים לחברות המזון להחליט מבעוד מועד על שינוי האריזות שלהן, כך שהרכיבים הבעייתיים בהם יובלטו על חזית האריזה.
רווחים של מיליונים - בסיכון מיידי
חלק ניכר מחברות המזון הגדולות מחזיקות בקבוצה גדולה של מוצרים הנחשבים ללא בריאותיים. אוסם ושטראוס לא מפרסמות את נתוני מכירותיהן בכל קטגוריה בפני עצמה, אך מדו"חות שטראוס ל–2015 עולה כי הכנסותיה של החברה בקטגוריית "תענוג והנאה" (שכוללת סוכריות, חטיפים מתוקים, מסטיקים, טבלאות שוקולד, ממרחים מתוקים, וופלים, עוגות ועוגיות, ביסקוויטים וחטיפים מלוחים) הסתכמו ב–968 מיליון שקל - מתוכם 761 מיליון שקל ממכירות ממתקים ודברי מאפה, ו-207 מיליון שקל מחטיפים מלוחים. בנוסף, מכירות הסלטים המוכנים הכניסו לשטראוס 277 מיליון שקל.
מדו"חותיה הכספיים של קבוצת אוסם ל–2015 ניתן להסיק כי המכירות בתחום החטיפים, דגני הבוקר, המאפה והמשקאות (קפה) הכניסו לחברה 1.1 מיליארד שקל באותה שנה. החטיפים לבדם הכניסו 489 מיליון שקל.
אף שלא כל המוצרים בקטגוריות המדוברות נתפשים כלא בריאים, ובחלק מהקטגוריות החברות השיקו מוצרים שנותנים פתרון למגמת הבריאות - אפשר ללמוד מהמספרים על גודל המשימה העומדת בפני חברות המזון הגדולות בימים אלה, ולהבין מהם היקפי המכירות העצומים העומדים בסיכון. המצב דומה בחברות מזון גדולות אחרות, כמו נטו, יוניליוור וקוקה קולה ישראל.
שורה של מומחים מטעם החברות פורסות היום בעיתון 'דה-מרקר' את טיעוניהם: "אני לא יודע למה במשרד הבריאות יצאו מראש בקמפיין שלהם נגד החטיפים וחברות המזון", אומר המדען הראשי של קבוצת אוסם ד"ר מעוז גרופר, "אנחנו אחת החברות שהלכו יד ביד עם הפרויקט 'אפשרי בריא' של משרד הבריאות, שבמסגרתו הוסכם על הפחתת נתרן הדרגתית במוצרים. משרד הבריאות הסכים כי הפחתת הנתרן צריכה להיות הדרגתית".
לדבריו, "מרכזת תהליך הפחתת הנתרן במשרד הבריאות, כתבה שהיו הישגים מול חברות המזון. מובן שיש עוד עבודה לעשות, אבל אנחנו עושים את זה והיינו ממשיכים לעשות את העבודה גם בלי אם הקמפיין לא היה עולה לאוויר מלכתחילה".
הקמפיין של משרד הבריאות נגד החטיפים
באוסם טוענים עוד, כי הבחירה של משרד הבריאות להציג תמונה של חטיף במבה במרכז השולחן בפרסומת הקמפיין לא מובנת להם: "הצלחנו להפחית בשנים האחרונות עד 40% מהנתרן מכל מגוון החטיפים של אסם. בבמבה ספציפית אין הרבה נתרן, כך שלא ברור למה היא מופיעה בפרסומת. משרד הבריאות מציין יעד של 400 מ"ג נתרן ל–100 גרם בלחם כדי לקבל את התו 'אפשרי בריא' של המשרד, אבל בבמבה יש אפילו פחות מזה - כך שזה לא נכון לצייר את במבה כמוצר עתיר נתרן. בנושא הנתרן אנחנו בתהליך מתמשך כבר מספר שנים, בתיאום עם משרד הבריאות. ייקח עוד כמה שנים עד שהתהליך יסתיים, אבל זה תהליך שאמור להימשך שנים. אם נפחית בצורה לא הדרגתית את המלח, הצרכנים יוסיפו אותו בעצמם. צריך להרגיל אותם לטעם הפחות מלוח בהדרגה, ובמשרד הבריאות יודעים והסכימו לזה".
בכיר בחברת מזון גדולה אחרת אומר: "אנחנו לא מפחדים ממשרד הבריאות. מה שמטריד אותנו הוא הצרכנים, שמשנים את הרגלי הצריכה שלהם. משרד הבריאות בסך הכל תופס פה טרמפ על מה שהצרכנים כבר אמרו וגרמו לחברות לעשות. הצרכנים נמצאים בסיפור הזה עשרה צעדים לפני משרד הבריאות - הם רצו מזון בריא יותר, היה על זה הרבה שיח, והם גם הצביעו ברגליים. הצרכנים לא רוצים להפסיק לצרוך מוצרים שנתפשים לא בריאים, אלא שנהפוך אותם לבריאים יותר עבורם. כך שזה לא שאנחנו צופים למכה במכירות בקטגוריות שלמות, אלא שעומד בפנינו אתגר לעשות שינויים במוצרים בקטגוריות מסוימות, ומי שלא יעשה את השינויים האלה - המכירות שלו ייפגעו".
מנכ"לית חטיבת החלב בתנובה ענת גרוס-שון, אומרת: "היינו הראשונים שהתחילו עם הורדת הסוכר והמלח כבר בתחילת 2013, כי חשבנו שהשפה של 'ללא חומר משמר' ו'מחומרים טבעיים בלבד' ו'ללא צבע מאכל', שחברות המזון דיברו בה בזמנו, זה גימיקים נחמדים - אבל זה לא באמת מטפל מהותית בבריאות של אנשים. הבנו שזה מה שתעשיית המזון צריכה לעשות. אף אחד לא מת מחומרים משמרים, אבל מסוכר אנשים מתים, וכך גם ממלח".
השינויים שביצעה תנובה במזון שהיא משווקת לא הביאו לגידול במכירות. להפך - המכירות של תנובה רק נופלות, לפחות בשנה האחרונה. לדברי גרוס שון, "לא חשבנו שזה יוביל לגידול במכירות, אלא על כך שכחברת מזון מובילה אנחנו צריכים להוביל את המהלך הזה לטובת הצרכנים. זה עלה לנו עשרות מיליוני שקלים במשך השנים".
הטכנולוג הראשי של קבוצת שטראוס פרופ' אייל שמעוני, אומר כי "חברה אחראית חייבת להיות מוטרדת אם קיים פער בין הציפיות ממנה לבין מה שהיא עושה, או מה שחושבים שהיא עושה". כבר לפני שלוש שנים התחלנו לסמן את הסוכר בנפרד, והחל ב–2012 אנחנו במסע ארוך של הפחתות סוכר, אבל כיום פתאום עושים מזה סיפור גדול, כי יש חברות שלא הפחיתו בסוכר ובמרכיבים אחרים. הרבה פעמים אנחנו באים ועושים דברים הרבה לפני שהרגולציה נכנסת לנושא".
עוד הוא אומר כי "המשימות הבאות של שטראוס בכלל ותעשיית המזון בפרט, הן להמשיך בהפחתת המלח והסוכר, שעוד לא הושלמה, להשיק מוצרים 'לא בריאים' באריזות קטנות יותר וללמוד איך להעביר את הסימונים התזונתיים באופן ברור שמובן לצרכנים".
מעניין לציין, כי דווקא חברות המזון הקטנות חשות שהן נותרות מאחור במערכה הנוכחית: "יש לנו לא מעט ידע כדי לייצר פיתוחים בריאותיים, אבל יש לנו בעיה עם מימון הפרסום", אומרת ליאורה בירנהק־מרקוס, מבעלי יצרנית הוופלים מנעמים, "טרה יכולה לפרסם כל היום את '100% טבעי' שלה, ובכל פעם שיפתחו את הטלוויזיה יראו את זה - בעוד שאני לא יכולה לפרסם את '100% טבעי' שלי. בנוסף, גם אם יצרן קטן משיק מוצר בריאותי חדשני, הוא יתקשה לשכנע את רשתות המזון להכניס אותו אל המדפים במרכולים".
לדבריה "למרות הקושי, החברה חושבת על מהלכים ברוח מגמת הבריאות, כמו השקה של ופל מצופה שבו פחות מ–100 קלוריות לחטיף, ואף שוקלת הקמת מפעל לייצור ופלים ללא גלוטן".
יחד עם זאת, יש לה מה לומר גם לצרכנים: "במקביל למגמת הבריאות, כולם צועקים 'יְבוּא, יבוא' ולא אכפת להם מאיפה המוצרים ומה תהליכי הייצור שלהם. מייבאים ממתקים מכל מיני מקומות בעולם, שאלוהים יודע איך מייצרים שם ומה אבטחת האיכות, והצרכנים קונים אותם בכמויות. לצערי, בארץ מסתכלים על אופנת הבריאות ולא על מה שבאמת בריא. לארה"ב, למשל, אנחנו מייצרים מזון לא מהונדס, מפני שזה מה שהם דורשים. פה זה לא מעניין את הצרכנים, אז אנחנו לא מפרסמים את זה".