אחד ההבדלים הבולטים בין שתי מחציות סדר הבקשות נוגע לרצפי הפיוטים. בעוד מחצית הסדר הראשונה מאופיינת ברצפי פיוטים בעל מכנה משותף תוכני או מוסיקאלי (מקאמי) במחצית השניה נוכל למצוא שלושה רצפים משמעותיים, במקאם חוסייני ובמקאם ראסט בראשית המחצית, ובמקאם כוזאם לקראת סופה. רוב הפיוטים האחרים הם כאלו שניתן להגדיר כיחידניים, כאלו העומדים בפני עצמם ולאו דווקא קשורים בקשר ישיר לפיוטים הסמוכים להם.
כאלה הם לדוגמא "חי ונעלם" ו"מלא פי שירה" בהם עסקנו בעבר ובהמשך "רונו ושבחו" "יה מלך רם" "יודוך כל המייחלים" ואחרים.
''יודוך כל המייחלים'' (לר' יוסף קצין) במקאם ביאת הוא אחד המיוחדים והמורכבים שבהם. הוא מורכב מהרבה חלקים שונים אשר חלקם חוזרים באופן זהה מספר פעמים ברצף ואחרים המופיעים פעם אחת בלבד ומובילים אל החלק הבא בלחן .ניתן לומר כי ככל שמתקדם הלחן הוא נעשה מורכב ותובעני יותר מבחינה מלודית.
כל בית בפיוט מונה ארבע שורות. ארבעתן מושרות במנגינה זהה ובאופן קבוצתי, כאשר, שלוש הראשונות מושרות ברצף ואילו השורה החותמת תופיע רק לאחר פרק תפקידי הסולו הרבים והמגוונים אשר מהווים למעשה את ליבו של הלחן.
תפקיד הסולו הראשון מתבצע בשירה חוזרת של מחצית השורה השלישית "מי אל כמוך באלים" ונענה בשירה קבוצתית של חלקה השני של השורה "ישתחוו לך אפים" (בבית הראשון ובמילים שונות בשאר הבתים). בסולו 'מי אל כמוך' מתבצעת קפיצה חדה אל שני צלילים מעל לראש הסולם והוא מסתיים באמצעו של הסולם, בצליל הרביעי. תשובת הקהל הקצרה מחזירה אותנו לתחתית הסולם – אל הצליל הראשון בו. מנקודה זו ואילך מתבצעת שירת כל תפקידי הסולו במילה "חי" החוזרת פעמים רבות ואשר אינה חלק ממילותיו המקוריות של הפיוט.
זוהי אינה הפעם היחידה בסדר הבקשות בה אנו נתקלים במילים או הברות אשר אינן כלולות בטקסט הפיוט אך חיוניות בביצועו כיוון שכך הולחן בשפתו המקורית. ההברות "חי" "אה" "יה" "אל" "ג'אנים" "יא לאלי" ואחרות מופיעות לרוב בשירת הבקשות במקומות בהם הופיעו ככל הנראה בשיר המקורי על-פיו נכתב הפיוט בעברית.
ב 'יודוך כל המייחלים' באופן יוצא דופן, תופס הפרק המושר בהברות 'חי חי ' את רובו של הלחן. מיד לאחר הסולו 'מי אל כמוך באלים' והמענה הקבוצתי 'ישתחוו לך אפיים' מופיעים ארבעה תפקידי סולו המושרים במילה 'חי' בפי ארבעה סולנים שונים. ארבעת מנגינות ה'חי' מתבצעות בירידה הדרגתית מהצליל הרביעי אל הצליל הראשון בסולם (ביאת). כך על-פי הסדר מסתיים כל סולו בצליל השכן הנמוך ממנו. הראשון, בצליל הרביעי "נאווה" השני בצליל השלישי "ג'הארכא" השלישי בצליל השני "סיגא" והראשון בצליל הראשון – "ביאת".
עד כאן, מבחינה מוסיקאלית, מתנהל הלחן באופן שכיח ומקובל במקאם ביאת. בנקודה זו מופיעים ארבעה תפקידי סולו נוספים המושרים במילים "חי חי.." אך במנגינה ארוכה יותר ובעלת מבנה מוגדר. מנגינה זו חוזרת על עצמה באופן זהה ארבע פעמים על-די סולנים מתחלפים, כאשר בין סולן לסולן משיב הקהל בשירה קבוצתית קצרה.
כאן גם מתרחש מהלך מקאמי יוצא דופן. הסולו "חי חי .." בנקודה זו מושר במקאם ראסט. מקאם ראסט מופיע כאן בצליל השני בסולם ביאת - מהלך מוסיקאלי בלתי שכיח. מסיבה זו, מהסולן הראשון מבין הארבעה נדרשת מידה מסוימת של ריכוז ומאמץ על מנת להוביל את שירת הסולו בגובה הנכון. הסולן הבלתי מיומן נוטה באופן טבעי לשירת הסולו בדרגות הסולם המקובלות למקאם ולכן עשוי להתבלבל ולשבש את מהלכו המוסיקאלי של המשך השיר.
ככל הנראה וכפי שניתן לראות גם בפיוטי בקשות נוספים, במהלך השנים התרחשו שינויים בצלילי הלחנים.
שירת ה' חי חי.." בנקודה זו הייתה נשמעת טבעית לגמרי לו הייתה מתרחשת במקאם עג'ם אשר קיים ממילא בצליל זה בסולם ביאת. המקאמים ראסט ועג'ם קרובים במבנה הצלילי שלהם ובמידה מסוימת גם באופיים. ההבדל המשמעותי ביניהם נעוץ בעובדת היותו של עג'ם סולם המשמש גם במוסיקה מערבית (מז'ור) בעוד ראסט קיים רק בזו המזרחית. לא אחת אנו נתקלים בפיוטים אשר במקורם הולחנו במקאם עג'ם וברבות השנים החלו מושרים בראסט. נטיית הלב המזרחית, ככל הנראה, מושכת (באופן בלתי מודע) אל הסולמות המזרחיים (כאלו המכילים רבעי טונים). כתוצאה מכך, כפי הניתן לשער, השתלב לו מקאם ראסט בפיוט זה במקום בלתי טבעי לו, מה שמקשה מעט על הסולנים הראשונים בשירת ה'חי חי..' אך יחד עם זאת מזרים איזושהי חיות לחלק זה של השירה שאולי הייתה נעדרת ממנו לו בוצע במקאם עג'ם כפי המתבקש.
נקודה מעניינת נוספת ביחס ללחן של 'יודוך כל המייחלים' נוגעת למקאם הבסיסי שלו. במהדורות ישנות של ספרי הבקשות שויך 'יודוך כל המייחלים' למקאם 'סאבא'. במהדורות המאוחרות יותר שונה המקאם ל'ביאת'.
'יודוך כל המייחלים' אינו היחיד בסדר הבקשות בו שונתה כותרת המקאם מביאת לסאבא. גם 'ארץ ורום' ו'כי אשמרה שבת' עברו תהליך זהה. סאבא וביאת קרובים במבנה הצלילי שלהם. ההבדל המשמעותי ביניהם נובע מהנמכת הצליל הרביעי בסאבא ביחס לביאת. שינוי זה יוצר גוון נוגה יותר לסאבא.
באופן בלתי מודע ככל הנראה ובשל אופיו, נטו הפייטנים לסאבא אל מול הביאת, וכך, נוצר מצב בו בכל הפיוטים הנ"ל מתחילה השירה במקאם סאבא אך נמשכת במקאם ביאת כפי שמכתיב מבנה הלחן, כך גם ב'יודוך כל המייחלים'. שינויים צליליים אלו השתרשו במסורת הבקשות כך שגם כיום, כאשר מעל לפיוטים 'ארץ ורום בהבראם' ו'כי אשמרה שבת' מצוין המקאם ביאת, יסיימו הפייטנים את הפתיחה המקדימה להם במקאם סאבא – כוחה של מסורת.
מסיבה זו גם 'יודוך כל המייחלים' זוכה להיות מושר בעיקר בשבתות בהם מקאם השבת הוא סאבא.
עניין נוסף המאפיין בעיקר את מחציתה השניה של שירת הבקשות הוא הבדלי גרסאות בביצוע הפיוטים. כפי שתואר בעבר, בשל קוצר הזמן לקראת סוף הלילה, נאלצים מובילי השירה לדלג על חלק מפיוטי המחצית השניה. כתוצאה מכך, לאורך השנים, נוצרים הבדלים במנגינות הפיוטים ממקום למקום. הבדלים בולטים במיוחד ניתן לראות באופן הביצוע של פיוטים מסוימים בבקשות, בין הנהוג כיום בירושלים לבין האופן בו הם מושרים בקהילה החלבית שבארצות-הברית. ישנם פיוטים כגון "אנוכי שמי ה'" "יה מלך רם" ועוד, אשר מושרים בלחנים שונים לחלוטין. בפיוטים אחרים כמו, בין השאר, 'יודוך כל המיחלים' הושמטו או נוספו חלקי מנגינות. אם נאזין לביצוע פייטני קהילת ארם-צובא בניו-יורק נוכל לשים לב כי כל הפרק הסולני המושר במילים "חי חי", המהווה, כאמור, את לב הלחן בביצוע הירושלמי, אינו קיים כלל. האם הושמט בניו-יורק או שמא התווסף באיזושהי דרך בירושלים? קשה לדעת.
מה שברור הוא שככל שפיוט מושר פחות כך הפתח לשינויים וריבוי גרסאות למנגינתו גדול יותר. זהו חלק מהדינמיקה של מסורת מוסיקאלית העוברת בעלפה משך דורות.
ולסיכום 'יודוך כל המיחלים' הוא ללא ספק אחת הפנינים המיוחדות בשירת הבקשות. מורכבותו והעושר המלודי שהוא מציע ממצבים אותו כיצירה עצמאית המגלמת בתוכה הלכי רוח שונים ומגוונים, מתחושת הכמיהה המאפיינת את השירה הקבוצתית בחלקים המילוליים, דרך הזעקה בסולו 'מי אל כמוך' ועד למנגינת ה'חי חי..' העולזת והסוחפת.
לאחר השחרור הרגשי המאפיין את חלקי הסולו בשירת ה'חי חי..' ולאחר חזרה נוספת אל השורה "מי אל כמוך באלים ישתחוו לך אפים" בשירה קבוצתית ובמנגינה מפותלת ומפתיעה-משהו המסתיימת בחזרה מרובה על המילים "אלי יה אל" חוזרת אווירת ההתכנסות וכובד הראש בשירת השורה החותמת "ואודה לך במקהלים בתוך עיר ירושלים" במנגינת שלוש השורות הראשות הפותחות את הלחן המורכב.
נאזין לשני ביצועים:
הראשון מתוך פרויקט הבקשות 'מזמור שיר ליום השבת' כפי הנהוג בירושלים והשני בביצוע פייטני הקהילה החלבית בניו יורק מתוך 'בקשות של שבת'
יודוך כל המיחלים - ר' יהודה קצין
יוֹדוּךָ כָּל הַמְיַחֲלִים עֶלְיוֹן יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם
כִּי רַחֲמֶיךָ גְּדוֹלִים עֶרֶב בֹּקֶר צָהֳרָיִם
מִי אֵל כָּמוֹךָ בָּאֵלִים יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ אַפַּיִם
וְאוֹדֶה לָךְ בְּמַקְהֵלִים בְּתוֹךְ עִיר יְרוּשָׁלָיִם
וְשָׁם נָגִיל וְנִשְׂמְחָה בְּקוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה
בְּנוֹהֵל עַל מֵי מְנוּחָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה
וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה עִיר צִיּוֹן הִיא דוֹרֵשׁ הֵן לָהּ
וְהָיְתָה אָז הָרְוָחָה בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה
סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אַתָּה כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי
בְּיוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נָתַתָּ מְנוּחַת שָׁלוֹם לְנַפְשִׁי
חֶמְדַּת יָמִים לוֹ קָרָאתָ וּבוֹ אָשִׁיר אֶת שִׁיר רַחְשִׁי
וּלְעַם יִשְׂרָאֵל צִוִּיתָ וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי
פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ
וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה וְכַמָּה טוֹבָה מְרֻבָּה
לְאֶלֶף וְגַם לִרְבָבָה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי
וְיֶעֱרַב לָךְ קוֹל צִפְצוּפִי מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים
חַזֵּק אַמֵּץ אֶת עַם נִקְדָּשׁ קָמִים לְפָנֶיךָ בַלֵּילוֹת
וְעוֹרְכִים לְךָ שִׁיר חָדָשׁ אֵל קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת
בְּבֵית בָּנוּי מִימוֹת מִקְדָּשׁ מְחַלִּים לָךְ נוֹרָא עֲלִילוֹת
וְיִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמָךְ רַבָּא בְּמַקְהֵלוֹת