שני הפיוטים החותמים את רצף הפיוטים במקאם נאווה ובעצם את מחציתו הראשונה של סדר הבקשות 'עורי נצורה כבבת' ו'רם אור גדול נעלם' מהווים מעין יחידה אחת, כאשר הם למעשה משלימים אחד את השני.
'עורי נצורה' מושר בלחן פשוט מאד הבנוי משני משפטים מלודיים החוזרים על עצמם באופן זהה ומבוצעים בשירה קבוצתית. כפי שראינו בפיוטים נוספים בעלי אופי דומה, גם כאן, בשל פשטות הלחן, לאחר שירת הבית הראשון והחל בבית השני משלבים הפייטנים מנגינות חיצוניות ללחני הבקשות כך שכל בית מושר במנגינה שונה, וכך נמנעת תחושת המונוטוניות העשויה להתקבל בחזרה על הלחן המקורי לאורך הפיוט כולו.
כמו בפיוט 'יום זה לישראל' בו עסקנו לפני מספר שבועות, גם כאן, כמו למרות שמקאם הלחן המקורי הוא נאוו'ה, המנגינות אשר ייובאו לשירת הבתים השונים יהיו במקאם ביאת. הסיבה לכך, כפי שהוסבר ביחס נעוצה בכך כי הסולם המוסיקלי של שני המקאמים זהה (ההבדל בניהם נובע מאופן השימוש בסולם) וכן בכך כי מקאם ביאת הפופולארי והעממי יותר מנאוו'ה מציע שפע מנגינות פשוטות בהן ניתן להשתמש ובכך לשמור כל העת על גיוון והתחדשות בביצוע.
בניגוד ל'עורי נצורה' בעל האופי העממי והפשוט ובהתאם לעומק הטקסט אותו הוא מציג, נחשב לחן הפיוט 'רם אור גדול נעלם' לאחד המורכבים המעניינים והמאתגרים בשירת הבקשות. טקסט הפיוט עוסק ברובו במניית עשר הספירות בקבלה ובתוך כך גם בסגולות שמירת השבת והוא דורש עיון מעמיק על מנת להבינו לאשורו. הלחן שלו כולל חלקים רבים, חלקם זהים וחלקם שונים. ביצוע הפיוט ברובו נעשה בשירה קבוצתית אך בה בעת גם כולל תפקידי סולו רבים, בעלי רמת מורכבות משתנה, כך שניתן לשלב בו סולנים בעלי יכולות ביצוע ברמות שונות.
הפיוט כולל חמישה בתים. שני הבתים הראשונים מושרים במנגינה זהה. כל אחד מהם נפתח בשירת סולו של המילה הראשונה בו ''רם'' ו''פה'' בהתאמה. את המשכם של הבתים שר הקהל יחד. לבית השלישי 'אל הבורא שמים..' אשר באופן חריג-משהו קצר משאר הבתים, מנגינה ייחודית והוא היחיד אשר מושר בה.
לאחר הבית השלישי מופיעה שירת סולו של המילה "חי" אשר איננה חלק מטקסט הפיוט המקורי. המילה "חי" תופיע פעמיים נוספות במהלך הפיוט במנגינה זו. תפקידה בלחן הוא להוות מעין הקדמה לתפקידי הסולו המגיעים מיד לאחריה, פעמיים בבית הרביעי 'בשש עשה עולמו' ו'ויום שביעי שבת' ופעם נוספת בבית החמישי 'השומרו מדיבור חול'.
תפקידי הסולו בפיוט זה, כאמור, משתנים ברמת מורכבותם והמיומנויות המוסיקאליות הנדרשות לביצועם. בעוד לחלקם "אל הבורא.." "בשש עשה.." וכיו"ב לחן מוגדר וקבוע אותו יבצעו הסולנים השונים באופן זהה, בתפקידי הסולו האחרים "רם" ו"פה" בשני הבתים הראשונים ושלושת הסולואים המושרים במילה "חי" ישנו מקום רב לפרשנות אישית.
"רם" ו"פה" מושרים למעשה באופן חופשי המזכיר 'פתיחה' ובלבד שיחלו ויסתיימו במקאם נאוו'ה – מקאם השיר. לסולנים המבצעים את המילים "חי" מוענק אף חופש משמעותי יותר. בנוסף לאפשרות לאלתר במסגרת הקו המלודי הבסיסי, נהוג לעיתים לשלב במהלך שירתם חלקי מנגינות מהמוסיקה הקלאסית-ערבית של המאה העשרים. המנגינות השאולות יושרו ע"י הקהל תוך שימוש בהברות 'אה אה אה..' כפי שראינו בפיוטים נוספים בסדר הבקשות.
בניגוד לרוב פיוטי הבקשות המושרים בלחנים בעלי מבנה סדור וסימטרי של בית ופזמון או לחילופין של מנגינה זהה החוזרת על עצמה לאורך הבתים השונים, 'רם אור גדול' זוכה ללחן בעל מבנה ייחודי וחד-פעמי. ניתן לומר כי הלחן שלו מכיל את רוב המרכיבים להם נחשפנו במהלך הסדר עד כאן - המילים 'רם' ו'פה' המושרות בסגנון של 'פתיחה', תפקידי סולו מולחנים המושרים בדיאלוג בים בין סולן לקהל וכן שילוב של מנגינות חיצוניות ללחני הבקשות המושרות בהברות 'אה אה אה..'. 'רם אור גדול' אם-כן הוא יצירה מוסיקלית מורכבת העומדת בפני עצמה ומכילה בתוכה את כלל המרכיבים המתקבלים לרוב בשירת רצפים שלמים בסדר הבקשות כפי שראינו בעבר.
מבנהו המורכב והייחודי, המנעד הרחב בו מתרחש הלחן, תפקידי הסולו המגוונים והמאתגרים, בצירוף הטקסט העמוק שלו, ממצבים את הפיוט כאחד החשובים המרכזיים והמכובדים ביותר בסדר הבקשות.
לא לחינם משובץ הפיוט במיקום המשמעותי ביותר אולי בסדר הבקשות. 'רם אור גדול' כאמור חותם את מחציתו הראשונה של הסדר ומוביל אל הפתיחה המרכזית ביותר בסדר 'מזמור שיר ליום השבת'.
בסיום שירתו מתבצעת חזרה אל הבית הראשון (אל חציו, ליתר דיוק) בפיוט המקדים לו 'עורי נצורה כבבת' מה שקושר את שני הפיוטים ליחידה אחת משמעותית ועוצמתית המהווה ללא ספק את אחת הפסגות בשירת הבקשות. סיבה נוספת לחזרה ל'עורי נצורה' היא המילים החותמות את הבית הראשון "בסוד עם קדושים רבת, מזמור שיר ליום השבת" המהוות גשר טבעי אל הפתיחה המרכזית ביותר בסדר הבקשות הנפתחת בפסוק "מזמור שיר ליום השבת" אשר ניתן לומר כי באמצעות ארבע מילים מתאר את עצם עניינו של מנהג שירת הבקשות.
הביצועים המלווים הם מתוך הפרויקט 'מזמור שיר ליום השבת'
סדרת טורי הבקשות - שחר אבקשך:
- שחר אבקשך: שירת הבקשות שלא הכרתם
- שחר אבקשך - הפתיחות ותפקידן בבקשות
- שחר אבקשך: הבקשות הן בית ספר לפיוטים
- שחר אבקשך - טקסט או מוזיקה מי ינצח?
- פתיחות - אז יש מנגינה או אין מנגינה?
- שחר אבקשך: חשבון הנפש של הבקשות
- שחר אבקשך: הפתיחה הקצרה והזועקת
- "כמה אלוקיי" - אחד משיאי שירת הבקשות
- שחר אבקשך: 3 הפיוטים עם אותה המנגינה
- שחר אבקשך: "הדרבי הקדוש" של הבקשות
- שחר אבקשך - רצף שמונת פיוטי השבת
- "יום קדוש ומבורך" - פסגת שירת הבקשות
- "שיר חדש" - סיפור ההצלה בשירת הבקשות
- 'אליו מי הקשה' - הפיוט 'הקצר' הארוך ביותר
- שחר אבקשך: איך בוחרים מקאם לבקשות?
- "יודוך מלך": החידה - לחן אחד או שניים?
- אנוכי שמי ה' - הפיוט שמבקר פעם בשנה