בבני ברק נפטרה לפנות בוקר (שלישי) בשם טוב ובשיבה טובה, האשה החשובה מרת ביילא לבין ע"ה, אלמנת הגה"ח רבי בעריש לבין ז"ל מירושלים, מנכ"ל מוסדות ויז'ניץ במשך עשרות בשנים, ובת הרב החסיד רבי יצחק אייזיק ראטה זצ"ל.
המנוחה ע"ה נולדה בכ"ה באדר א' תרפ"ט ברומניה, לאביה הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצ"ל שהיה הרב והשו"ב בעיירה בוזיאש. רבי יצחק אייזיק היה תלמיד מובהק לגאוני וצדיקי הדור בעל 'קרן לדוד', הגר"ש בראך מקאשוי ומהר"ם בריסק מטאשנאד זצ"ל, הוא נודע כמופלג בתורה, עובד ד' בלהט קודש ומתנהג בחסידות. לימים עלה ארצה והתגורר בירושלים, כאן היה מנשואי הפנים בביהמ"ד דחסידי סאטמאר ושימש כבעל תפילה בשבתות ובימים הנוראים עשרות בשנים.
מגזע היחס היה רבי יצחק אייזיק, אמו הרבנית טילא אשת הגה"צ רבי משה ראטה זצ"ל אב"ד היישוב האמאראד שע"י סאטמר ובעל 'הרים משה', היתה נינת הגה"ק בעל 'מראה יחזקאל' מקארלסבורג זי"ע. רבי אייזיק הסתופף אצל הרה"ק רבי יואל מסאטמאר והרה"ק רבי אהרן מבעלזא, שרחשו לו חיבה יתירה. כשהתגורר הרה"ק ה'דמשק אליעזר' מויזניץ זי"ע בטעמשוואר, בשנות השואה, הלך במסי"נ לשולחנותיו למרות העוצר שהוכרז.
אמה של מרת ביילא, מרת יהודית ע"ה, היתה בתו של הנגיד הרה"ח ר' יצחק הלוי יוזשעף ז"ל מטשערנא, מצאצאי הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע, בעל 'יערות דבש', ומחשובי חסידי סאטמר וספינקא.
מילדותה בצל הוריה הגדולים, התחנכה ליר"ש לחסד ולמידות טובות. בשנות השואה סבלו רבות מהאנטישמיות ברומניה, בשנת תש"ד הם נמלטו מעיירה לעיירה מפחד הרשעים שאיימו לכבוש את האיזור, ובניסים ניצלו רבי יצחק אייזיק עם כל משפחתו. הוא תלה את הצלתו היות ושמע לעצת הגה"ק מסאטמאר זי"ע, שבפרוץ השואה הורה לו להישאר במקומו ברומניה ולא לעבור להונגריה, אף שרבים אמרו כי בהונגריה ייטב המצב. כך זכו להינצל, היות ואיזור טעמשוואר נותר תחת ממשלת רומניה ולא נכבש ע"י הנאצים ימש"ו.
בסיון תש"י עלה ר' אייזיק עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בירושלים, בשנת תשי"א הוצע עבורה הבחור המופלג רבי בעריש לבין ז"ל, ששמו הלך לפניו בבתי המדרשות בירושלים כבחור מתמיד עצום יומם ולילה ממש, ומופלג מאוד במכמני התורה ובחסידות. הם באו בקשרי שידוכין וחתונתם התקיימה בניסן תשי"א.
רבי בעריש היה מגזע היחס, מצאצאי הרה"ק ר' יעקב נפתלי הירץ לאבין זצ"ל חתן הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשויב זי"ע, ומצאצאי הרה"ק בעל 'צמח ד' לצבי' זי"ע.
לאחר נישואיהם למד רבי בעריש מספר שנים בכולל תרביצ"א של מוסדות דושינסקיא, ונמנה שם על תלמידיו המובהקים של הרה"ק רבי יהודא הורוויץ זי"ע מדז'יקוב, שהפליא את עמקותו והתמדתו בתורה. כאן אף למד בחברותא עם גדולי הת"ח בכולל, כמו הגאוה"צ רבי משה הלברשטאם ורבי מאיר בראנדסדורפר זצ"ל, ויבלחט"א הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר. הוא אף קיבל היתר הוראה מגדולי ירושלים. לאחר מספר שנים בכולל יצא לעסוק במסחר לפרנסתו, וזכה לברכת ד' בעסקיו.
מנעוריו התקשר בלו"נ והסתופף בצל צדיקי בית ויזניץ מרנן האדמורי"ם בעל ה'אמרי חיים' ובעל ה'ישועות משה' זי"ע, והיה ממייסדי ומקימי קהילת ויזניץ בירושלים, בעומדו על האבניים מראשית התייסדות ביהמ"ד ברח' יחזקאל ואח"כ היה ממקימי הבנין ברח' נחמיה. כן יגע ועמל בייסוד מוסדות התורה והחינוך של חסידי ויזניץ בירושלים, ובמיוחד בהקמת קרית ויזניץ בהר נוף ומוסדותיה, כשהוא משקיע את תמצית נפשו מתוך שאיפה לראותם פורחים לשם ולתפארת, מתוך אהבה בלתי מצויה לתורה וללומדיה.
בשנת תשל"ז התמנה ע"י האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זי"ע כמנכ"ל מוסדות ויזניץ בארה"ק, תפקיד אליו התמסר באהבה למעלה מעשרים שנה, כשהוא מחדש ומעלה רעיונות כיצד להרחיב דעתם של עמלי התורה ברשת המוסדות הקדושים.
לצד עסקיו המסועפים ועסקנותו בענייני המוסדות הק', המשיך כל ימיו בהתמדתו העצומה בתורה יומם ולילה, מהשעות שלפנות בוקר ועד שעות הלילה המאוחרות, כשהוא אף מרביץ תורה ברבים כמגיד שיעור בגמרא בעיון בביהמ"ד ויזניץ בירושלים. יחד עם זאת היה מרבה בצדקה וחסד, הוא נודע ככתובת למוסדות התורה ולכל נצרך, כרודף צדקה וחסד וכתומך נלהב לתורה וללומדיה.
בכל תחנות חייו עמדה לימינו זוגתו מרת ביילא, שבגבורה ובמסירות עמדה לימינו בענייני הפרנסה וניהול חנותם בירושלים, ובענייני הצדקה וחסד, ובלבד שיוכל בעלה להתפנות לשקידתו העצומה בתורה, לעסקיו הפרטיים, ולניהול המוסדות הקדושים והמסועפים.
יחד הקימו בית של תורה וחסידות, וזכו לצאצאים הצועדים בנתיבות התורה והחסידות הצרופה, בהתקשרות אמיתית לצדיקים. היא עודדה את נסיעותיו התכופות להסתופף בצל הקודש בויזניץ, עוד בשנים שהיה נוסע לבדו ועוזב את המשפחה בירושלים, וכן בשנים הבאות כשהיתה מתלווה אליו בנסיעות לעשרות שבתות ולמועדים.
בד בבד התמסרה מאוד לכיבוד הוריה רבי יצחק אייזיק וזוגתו מרת יהודית, בפרט באחרית ימיהם הגיעה לביתם לעיתים תכופות ודאגה רבות למענם.
לאחר פטירתו של בעלה רבי בעריש בשנת תשע"א עברה להתגורר בבני ברק, בתושייתה ובכשרונותיה עמדה לימין הצאצאים, פעלה ודאגה עבורם יומם ולילה במסירות עצומה, בעצה ובמעש, העתירה והתפללה בעדם ופיארה בהשתתפותה את השמחות עד יומה האחרון.
היא זכתה לאריכות ימים, ונותרה הבריח שקישר בין דורנו לדורות הקודמים. בצלילות דעת מופלאה קיבלה כל אחד בסבר פנים יפות, חייה שזורים היו אמונת ד' ואמונת צדיקים, עד אחרית ימיה לא ויתרה על השתתפותה בתפילות ובשולחנות בצילו של יבלחט"א מרן אדמו"ר מויזניץ.
אור ליום שלישי לפנות בוקר, לאחר שובה משמחת שבע ברכות של נינה, השיבה נשמתה ליוצרה לפתע פתאום בביתה, כשהיא בשנתה ה-96, לדאבון לב משפחתה הענפה.
בשעת פטירתה נולדה למנוחה ע"ה נינה למזל טוב, בת לנכדה אליעזר זוסיא רייף.
הותירה אחריה דור ישרים מבורך, תלמידי חכמים חסידים ואנשי מעשה, בניה הרה"ג ר' יעקב ראש כולל ש"ס בשיכון ויזניץ ב"ב, הרב משה רב ביהמ"ד 'עטרת צבי' זידיטשוב בב"ב, חתניה הרה"ח ר' מאיר דוב פיקסלר מב"ב משב"ק האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זי"ע, הרה"ח הרבני הנגיד ר' פנחס נפתלי אנגלנדר מלונדון, ובתה מרת שטרן תחי', נכדים נינים ובני נינים המבכים את פטירתה.
אחיה הצעיר היה הגה"צ רבי יחזקאל ראטה זצ"ל, גאב"ד קאלסבורג, מגדולי פוסקי דורנו שהתגורר בבורו פארק.
הלווייתה תתקיים הערב בשעה 20:00 מביהמ"ד הגדול בשיכון ויזניץ ב"ב לבית החיים ויזניץ ב"ב, שם תובא למנוחות ע"י בעלה הגה"ח ר' בעריש לבין זצ"ל.