אבי 'קרן וולפסון' זאב וולפסון הלך לעולמו

זאב וולפסון, בן 84 בפטירתו, עלה מליטא לארצות הברית בגיל 17, בודד וחסר כל. הוא החל לעבוד יחד עם קרוב משפחתו והתגלה כאיש עסקים חריף וממולח. במהלך השנים התקדם והצליח בעולם העסקים עד שהפך לאחד המיליארדים היהודים הגדולים בארה"ב.

כבר מראשית שנות המדינה, היה מעורב מאוד במתרחש במדינת ישראל. בזמן שהמדינה החדשה הייתה שרויה בחבלי לידה, היה וולפסון מסתובב הרבה בגבעת הקפיטול בוושינגטון ושימש כלוביסט של המדינה. הוא היה ידיד אישי של רבים ממייסדי המדינה והיה יוצא ובא בשעריהם.

שיטת המיצ'ינג שהייתה נהוגה אז, לפיה ארה"ב העבירה כספים לישראל והמדינה השתתפה ונתנה את חלקה, היה לו חלק גדול בפיתוחה. בחכמתו ובפקחותו ידע לתעל את הכספים למטרות יהודיות בתוך הארץ. עוד פעל רבות במסגרת שיטת הכספים הייחודים, שבאמצעותם תוקצבו בשנים ההם רבים מהמוסדות החרדים.

מטרת חייו: להציל את עם ישראל מחורבן נוסף

כשריד ליהדות אירופה, שראה אותה בתפארתה בארץ מוצאו, היה חרד להתבוללות העצומה שמשתוללת. כשהיגר לארצות הברית, וחשב שהותיר את חורבן העם מאחוריו, ראה כיצד מבחינה רוחנית חורבן העם הולך ומתמשך. סיפור חורבנו הרוחני של העם היהודי בער בעצמותיו והוא הקדיש את חייו לקירוב יהודים לאביהם שבשמים.

רבים מארגוני הקירוב הפועלים בישראל, "ערכים", "לב לאחים", "צוהר" ועוד, נתמכו על ידו. הכספים הרבים שהזרים לפעילותם היוו את הבסיס הכלכלי הגדול והמשמעותי של מהפכת הקירוב שמתחוללת בישראל בעשרות השנים האחרונות.

זאב וולפסון לא הזדהה פוליטית. האג'נדנה המדינית לא הייתה רלוונטית מבחינתו. זהותו הא-פוליטית אפשרה לו להיות להיות מיודד עם ראשי המדינה מכל הצדדים הפוליטיים. כל פעם שהגיע לישראל, וזה קרה אחת לחודשיים בערך, היה נפגש עם ראש הממשלה ועם שאר מנהיגי המדינה. את ידידותו זו ניצל לחיזוק המסורת בישראל וחיבור החברה הישראלית לשורשים היהודיים שלה.

את עיקר פעילות הקירוב שלו החל לפני כ-35 שנה. הוא נפגש עם הרב אליעזר רוזנר, שכיהן כרב בקנדה ועסק בקירוב, ושאל אותו אם יהיה מעוניין להעתיק את פעילותו בישראל. הרב רוזנר השיב מיד בחיוב ולאחר זמן קצר עבר לגור כאן. כך החלה עיקר פעילותו של וולפסון בתחום הקירוב.

תחילת פעילתו הייתה הקמת רשת של מועדנים באזורי הפריפריה. אלו היו ילדים להורים שעבדו קשה והסתובבו ללא יד מחנכת. עשרות מועדנים שנפתתו ביוזמתו ובתמיכתו היוו מענה ראוי לחוסר זה וקירוב נערים רבים ליהדות.

במהלך השנים, כאמור, היה התומך הגדול והמרכזי של רבים מארגוני הקירוב. כל זאת נעשה בצורה אנונימית וללא ששמו האישי התנוסס בראש חוצות. בצניעותו הרבה, הזרים תקציבים גדולים ומשמעותיים ונתן למוסדות השונים לעשות את העבודה הקדושה.

תומך עולם התורה בתקופת ממשלת שרון-לפיד

לצד תמיכתו הרבה בקירוב רחוקים, תמך גם בעולם התורה. תמיכתו זו התגברה והתעצמה בתקופת ממשלת שרון ולפיד, שהייתה עויינת את עולם התורה.

בזמן ההוא, הגדיל מאוד את התמיכה שלו בישיבות ובכוללים כמענה לקיצוצים והגזירות שניחתו אז על הציבור החרדי. מוסדות התורה חייבים לו את שרידותם באותן שנים קשות.

בין שלל נתמכיו הייתה קרן קמ"ח. פעילותה של הקרן, שעוסקת בסיוע לחרדים המעוניינים ללמוד מקצועות אקדמיים, זכתה גם לתמיכה הפילנתרופית של וולפסון.

פרויקט נוסף ומוכר מאחוריו עמד וולפסון הוא הפרויקט במסגרתו הוקמו עשרות כוללים ברחבי הארץ, בדגש על ישובים חילוניים.

האברכים שקיבלו את תמיכת 'קרן וולפסון' גרו בערים החילוניות, ונדרשו ללמוד במשך היום עם תושבים חילוניים ומסורתיים.

גם בעולם ייזם ומימן פעילות קירוב רבות. פעל רבות למניעת התבוללות בארה"ב, דרום אמריקה, מדינות חבר העמים, ומדינות רבות נוספות.

תנועת הקירוב איבדה היום את האיש שהקדיש את חייו למענה. עולם התורה איבד אף הוא את אחד התומכים הגדולים שלו. מדינת ישראל איבדה ידיד אישי שסייע לה רבות מראשית שנותיה.

הגאון הגדול רבי משה שפירא והגאון הגדול רבי אשר וייס שהנגיד וולפסון היה מאוד קשור אליהם, יצאו ככל הנראה בימים הקרובים לארצות הברית לניחום אבלים אצל בני המשפחה, יצוין כי הגר"א וייס שוהה בימים אלו בחו"ל.

הלוויתו של וולפסון תתקיים מחר בארה"ב, שם ייטמן.