ערב "יום ירושלים", הלך היום לעולמו יהושע זטלר, מי שעמד בראש הלח"י בירושלים, האיש שיזם והוציא אל הפועל עשרות רבות של פעולות כנגד הכוחות הבריטיים והערביים במרחב ירושלים ובראשם את פעולת ההתנקשות בחייו של הרוזן ברנדוט.
זטלר ז"ל נולד בכפר סבא לפני 92 שנה, כשאביו הוא מארבעת המשפחות הראשונות שהקימו את המושבה. בגיל צעיר הצטרף להגנה ולאחר מכן עבר לאצ"ל. זטלר השתתף בפעולות תגמול רבות של הארגון נגד פורעים ערבים בסוף שנות ה-30, והיה מופקד על קליטת 40,000 לוחמי המחתרת שהתאמנו בהרי פולין ואחר כך עלו לארץ ישראל.
אלה תכננו לכבוש את ארץ ישראל מידי הבריטים במבצע בזק, ולהכריז על מדינה עברית. בשל חילוקי דעות באצ"ל ופריצת מלחמת העולם השנייה לא יושמה התוכנית. עם פרוץ המלחמה צידד זטלר בהמשך המאבק בבריטים להקמת מדינה יהודית, ובעקבות דעותיו פרש יחד עם מפקדו אברהם שטרן (יאיר) מהאצ"ל, והקים את לח"י.
המחתרת הקטנה הייתה זקוקה אז לכסף לפעולותיה ובחרה להשיגו בפעולות שוד מבנקים וגופים כלכליים אחרים שהיו מבוטחים בחברות בריטיות. זטלר ז"ל השתתף במעשי שוד במוסדות האלו מתוך כוונה לגרום נזק לכלכלת השלטון הבריטי. באחת הפעולות הוא נעצר אך הצליח להימלט מחצר תחנת משטרת תל אביב.
בין היתר השתתף בשוד בבנק אפ"ק ברחוב בן יהודה בתל אביב. הפעולה הצליחה אבל המשטרה גילתה שהאופנוע ששימש למילוט היה של זטלר. ביום שישי, י"ג בטבת תש"ב (2 בדצמבר 1941) נתפס זטלר בדירה ברחוב נוה-שאנן בתל אביב. יחד עימו נאסר יצחק שמיר, לימים מפקד המחתרת וראש ממשלת ישראל. זטלר נידון ל-15 שנות מאסר, אותן החל לרצות בבית הכלא בירושלים. במהלך מאסרו נלכד ונרצח מפקד הלח"י אברהם שטרן. זטלר היה משוכנע כל ימיו שיהודי, הוא שהלשין לבריטים על מקום הימצאו ומקומו של שטרן.
לאחר קטטה אלימה בין אסירים ערבים ויהודים שבה השתתף זטלר, הוחלט להעבירו לכלא עכו כעונש. זטלר נמנה עם אנשי הלח"י שנמלטו מהכלא במהלך הפריצה לכלא עכו ב-4 במאי 1947, לאחר שש שנות מאסר וניתוק שב לפעילות בצמרת לח"י.
זטלר, לצד פעילותו הצבאית הרבה בלח"י, עמד בראש המערכת החשאית של הארגון שהדפיסה "תעודות ואישורים בריטיים" לאנשי הארגון כדי שיוכלו לעבור באופן חופשי במחסומים, ובאחת ההזדמנויות אף הצליח להכין מסמך בקשה מזויף לקניית נשק, כאילו, עבור... הצבא הבריטי, שהגיע כמובן למחסני הלח"י בירושלים
עם החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה שבה לא נכללה ירושלים בגבולות המדינה, עבר זטלר לירושלים והחל לארגן את חיילי הלח"י ככוח לוחם. בפיקודו, כבשו לח"י את הכפרים ליפתא, שייח´ באדר (אזור בנייני האומה, קריית הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון), דיר יאסין (כיום שכונת הר נוף) ומקומות נוספים. כתוצאה מחלקת מהפעולות האלו, נמלטו רבבות ערבים מבתיהם ואפשרו את ההשתלטות היהודית על אזורים נרחבים שסביב ירושלים.
ביום שישי י"ג באלול תש"ח (17 בספטמבר 1948) נרצח בשכונת קריית שמואל בירושלים המתווך מטעם האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט. ברנדוט ביקש להעביר את ירושלים לשלטון האו"ם, למסור את הנגב לממלכת ירדן. מבצעי הרצח לא נתפסו ורק שנים לאחר מכן נטען שהיוזם, המתכנן והמפקד הישיר של הרצח היה יהושע זטלר. על פי עדותו של זטלר, הוא מסר מיד למחרת יום הרצח דו"ח על ההתנקשות לידידו השר יצחק גרינבוים וזה העביר את המידע לראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהורה לזטלר להימנע מכל פעילות עד אשר יוסדר הסכסוך הדיפלומטי עם שבדיה. ביומנו, ציין בן-גוריון את חלקו של זטלר בהתנקשות.
לאחר מלחמת השחרור עזב זטלר את עולם הפעילות הצבאית, לא הצטרף כמו רבים מחבריו לצה"ל, הקים לו מוסך לתיקון מכוניות שממנו התפרנס עד יומו האחרון. עמד בקשר הדוק עם המתיישבים היהודיים בשומרון, אותם הרבה לבקר ורק להם היה מוכן לספר על פועלו העלום.
הלוייתו של האיש ששמו נקשר כל כך הרבה לעיר ירושלים. תתקיים מחר, יום חמישי, "יום ירושלים" בבית העלמין "ירקון".