בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של הגאון רבי משה איבגי זצ"ל, מקים עולה של תורה במסירות נפש במדינות מרוקו - צרפת – ישראל, מלפנים ראש ישיבת ומוסדות "בית יוסף נובהרדוק" בעיר ניס (ניצא), ומנהל מוסדות "אוצר התורה" בצרפת, ומחבר הספרים "חכמת המצפון" ו"ישרי לב" - מתורתם של גדולי המוסר, ובארץ ישראל ראש בית המדרש "אור ישראל" שנזדכך ביסורים קשים והוא בן צב' שנים.
הרב זצ"ל גדל וספג תורה ויראה בקדושה ובטהרה בבית הוריו רבי ישראל ורעיתו הצדקנית ע"ה בקזבלנקה שמרוקו בילדותו למד במוסדות "אוצר התורה" כמו כן גדל על ברכי דודו הגאון רבי אברהם איבגי זצ"ל. בגיל 16 הגאון רבי דוד בר חן זצ"ל רבה של שדרות דאג לשלוח אותו לצרפת בשליחותו של רבינו הגה"צ רבי גרשון ליבמן זצ"ל מיסד מוסדות "אוצר התורה" וכך גלה למקום תורה ל"פובליין". שם בישיבת נובהרדוק למד אצל מורו ורבו אוד מוצל מאש הגה"צ רבי גרשון ליבמן זצ"ל ששרד את השואה האיומה ועלה ונתעלה על ברכי התורה והמוסר.
בשנת תשט"ז נשא את רעיתו הרבנית תחי', בת דודו הגאון הגדול רבי אליהו איבגי זצ"ל וקבע את מקום מושבו בקריה בסמוך לישיבה בצרפת וזאת כדי להמשיך להרביץ תורה ומוסר לצד מורו ורבו רבינו גרשון ליבמן זצ"ל וזכה להעמיד תלמידים הרבה. גם כשחזר רבינו לישיבה, הרב איבגי המשיך במסירת שיעורים ושיחות כאחד מרבני הישיבה. באותם שנים כאשר רבינו רבי גרשון ליבמן זצ"ל היה נוסע לארה"ב לאסוף כספים, הוא מינה את תלמידו רב משה איבגי לכהן כראש הישיבה. עם השנים הקים סמינר לבנות בעיר "טרילפור" מה שהיה נצרך ביותר באותם שנים באזור זה, ובמקביל הקים ישיבה לצעירים עבור בחורים עולים ממרוקו שזכה להציל רבים משמד רוחני ורבים מהם הקימו בתים של תורה ברבות השנים.
בשנת תשל"ג עבר לעיר 'ניס' שבצרפת, באותה תקופה היתה בה שממה רוחנית ממש וכשראה את המצב, מיד כינס את ראשי הקהל במקום ודיבר איתם על הצורך להקים מוסדות חינוך לבנים ולבנות בדרך מסורת ישראל שנהגו בה אבותינו וכך הקים את מוסדות "בית יוסף" אשר כללו מגן הילדים, תלמוד תורה, בית ספר "בית יעקב", סמינר, ישיבה לצעירים, מקוה טהרה וכולל לאברכים. מוסדות "אוצר התורה" בצרפת הנודעים כששמעו על הצלחתו ועל מסירותו למען חינוך ילדי ישראל וחיזוק וביצור הדת, מינוהו באותו זמן למנהל מוסדות "אוצר התורה" בצרפת. במשך הזמן זכה לסייעתא דשמיא והמקום קרם עור וגידים ורבים התחזקו ומוסדות התורה היו מלאים מבני ומבנות התושבים המקומיים והמקום הפך למגדלור ממש – "מרכז רוחני פורח", זכה לראות רבים מהם שהקימו בתים של תורה ויראה והיו בקשר עימו במשך כל השנים גם כבר שעזב את המקום. בשנת תשמ"ג עלה לארץ הקודש והקים בעיר בני ברק את מוסדות "אור ישראל" ברחוב חבקוק שכלל בתוכו כולל אברכים, בית מדרש וישיבה. זמן קצר אחר כך הקים ישיבה לבעלי תשובה "צמח ישראל" בתל אביב, שם היה מוסר בפניהם שיעורים ושיחות מוסר לעיתים קרובות. משוש חייו של רבי משה היה יסוד לימוד המוסר, אותו קנה כבר בשנות בחרותו הצעירות אצל מורו ורבו הגה"צ רבינו גרשון ליבמן זצ"ל עד שנעשה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו כתלמיד מובהק של בית נובהרדוק על כל סממניה עם כל הקושי שבדבר להיות עבד ה' עם התנאים של אז, בכל מאודו בדרך ובשיטה. כך זכה במשך ימי חייו לכתוב שבעה עשר כרכים מספרו "חוכמת המצפון" ובו מאמרים חוצבים להבות, רעיונות, הערות ושיחות מוסריות עמוקות על חמשה חומשי תורה מלוקטים מספרי רבותינו. ספרים אלו התקבלו בכבוד ובהערכה רבה אצל כל גדולי ישראל בארץ ובחו"ל. נכדו הרב אליהו בר חן שאל אותו מה היה המניע אותו בעיקר להשקיע בספרים אלו בדרך המוסר, והסביר שיום אחד התבונן מדוע אנשים לא אוהבים ללמוד מוסר והבין כי מוסר לא מדבר לאנשים תמיד באותו הזמן להם זקוקים להתעורר ולכן אין להם ענין בלימוד המוסר, לכן החליט לכתוב ביאור על כל פרשה ופרשה ובתוך הדברים הביא מאמרים מכל בעלי המוסר וכך הכניס בחוכמה את ענין המוסר שהגיע תוך כדי הלימוד בעיון על הפרשה. בשנים האחרונה חלה הידרדרות בבריאותו ואז החל בכתיבת ספרו "ישרי לב" במחשבה על התורה, כשבינתיים יצא חלק א' ובהמשך יצא החלק השני מתוך כתבי יד. הבוקר (שלישי) השיב את נשמתו הטהורה לבוראו כשבני משפחתו בסמוך למיטתו זעקו "שמע ישראל".
מסע ההלוויה יתקיים היום שלישי כא' באדר תשפ"ג בשעה 16:00 מבית מדרשו "אור ישראל" רחוב חבקוק 27 בני ברק לבית החיים ויז'ניץ בני ברק.
