בגיל 99: שורד השואה שהפך ל'שליח', נפטר

בשנים מאוחרות יותר שימש הרב בנימיני, ששרד את השואה, כרב הקהילה החרדית בקארצאג שבהונגריה. בעשור וחצי האחרונות, אחרי שתשש כוחו, התגורר לצד בתו בכפר חב"ד.

הוא נולד בבודפסט שבהונגריה בג' טבת תרפ"ג. בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח בידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' יוסף פרנקפורטר עד לפריצתה של מלחמת העולם השנייה בשנת תרצ"ט, אז נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן.

עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו סמיכה לרבנות. הוא שרד את מוראות השואה במחנות עבודה, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באנייה לארץ ישראל, אליה הגיע בז' מנחם אב תש"ה.

בה' כסלו תשי"א נשא את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת תשט"ו נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית כמו בית ספר "בר אילן".

עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם חסידות חב"ד, בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מהישיבה בכפר חב"ד עשו בקיבוץ. הרב בנימיני התלהב מההתוועדויות מהניגונים ומדברי התורה ששמע מהבחורים הצעירים, ובעקבות השבת - נוסד בקיבוץ שיעור שבועי בספר התניא, בו החל להשתתף באופן קבוע, כשמזמן לזמן הקשר שלו עם חסידות חב"ד הולך ומעמיק.

בקיץ של שנת תשי"ט כתב את מכתבו הראשון לרבי מליובאוויטש, ומאז החל להתייעץ עם הרבי על כל פרט בחייו. לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו.

בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב"ד בכלל ועם הרבי ותורת החסידות בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב"ד בברזיל. בשנת תשכ"ו הקים את הישיבה בפטרופוליס. משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.

ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה. בשנותיו האחרונות התגורר בכפר חב"ד.

יהי זכרו ברוך.