בהלוויה המונית ורוויית צער, ליוו מאות מתושבי חדרה למנוחות, את רב העדה הבבלית וראש בית המדרש "ישורון" הרב הצדיק רבי דוד משתה זצ"ל, מלפנים יו"ר הנהלת חברא קדישא חדרה.
כבר בשעה 12 בצהריים נחסמה הכניסה לשכונת גבעת אולגה כאשר מאות רבות מתושבי העיר באו לחלוק כבוד אחרון לשריד אחרון לדור דעה ומקים עולה של תורה בעיר חדרה.
תחילה הובאה מיטתו אל בית הכנסת ישורון בגבעת אולגה שם השקיע המנוח את כל חייו למען הגדלת התורה והרבצתה, שם ספדו לו מספר רבנים ונכדו הרב מאיר חזקיהו.
לאחר מכן המשיך מסע הלוויה לישיבת "אור יוסף" בגבעת אולגה שם בפני מאות מתושבי העיר ספד לו בוכיות אהוב נפשו במשך למעלה מ-40 שנה המרא דאתרא וראש הישיבה הגאון רבי שמעון ביטון שליט"א.
לאחר מכן הספידו הגאון רבי דוד צדקה שליט"א רבה של פרדס חנה, הרה"ג מרדכי קדוש ראש ישיבת "מעייני תורה למשה" והרה"ג ליאור כחלון ראש כולל "רב פעלים", הרה"ג אביב אילני ר"מ ישיבת "משכנות הרועים" ונכדו הרב אוריאל גרשון.
משם המשיך מסע הלוויה לבית העלמין הישן בחדרה שם ספדו לו הגאון רבי דוד ורנר שליט"א רב העיר חדרה , הגאון רבי יהושע ארנברג שליט"א ראש ישיבת "כנסת יצחק", הגאון רבי ישראל מאיר ביטון שליט"א רב צפון חדרה, הרה"ג נח דואני רב העדה הלובית, חתנו הרב יוסף גרשון מנכ"ל גחש"א וראש עיריית חדרה מר חיים אביטן .
מתולדותיו
הרב הצדיק רבי דוד משתה זצ"ל נולד בבגדד בשנת תר"צ מגיל ינקות חסה בצילם של גדולי ומאורי הדור בבית המדרש "בית זליכה" ובבית המדרש "מנשה צלאח" שם הרחיב מגיל צעיר את ידיעותיו בש"ס ופוסקים, ובהלכות השולחן ערוך.
כבר מגיל 14 שימש כחזן בבית הכנסת "שיכר" שנחשב לאחד מבתי הכנסת הגדולים בעיראק, בשנת תשי"א עלה לארץ עם העלייה הגדולה במבצע "עזרא ונחמיה" והתיישב במעברת "אגרובנק" ליד חדרה, סבל רב סבלו במחנה האוהלים, לא היה שם מקום לתפילה ולתורה אך לאחר שלחץ על פקידי הסוכנות הסכימה ההנהלה להקים להם צריפים שישמשו כמקום תפילה.
בהקדמה לספרו "צעיר רדם" הוא כותב: "הצלחנו לאט לאט צעד צעד להסדיר את בית הכנסת ולהקים בו שיעורי תורה, בגמרות שקנינו בכספנו הדל למדו בחבורה של בחורים צעירים. מחצית החדש היינו טרודים בכלכלת הבית, עבדנו ביום עבודת דחק, אבל כל זה לא הפריע לנו מללמוד כל ערב תמידים כסדרם לאור עששיות של נפט".
בתחילת שנת תשי"ב התמנה למחנך בבית ספר דתי כשכל תפקידו היה להעביר את ילדי ישראל לישיבות קדושות מספר שנים לאחר מכן התמנה למנהל בית הספר "יבנה" וגם שם קידש שם שמים בהיותו נאהב על הבריות.
בשנת תשט"ו קבע את משכנו בשכונת גבעת אולגה גם שם לחם בעוז ובגאון להקים בית כנסת, בהתחלה צריף ולאחר מכן בשנת תשי"ח הצליח בתעצומות נפש להגיע למבנה קבע.
"ראשיתו מצער ואחריתו ישגה מאוד" התרחב המקום וגדל עד שנעשה בית כנסת המרכזי "ישורון" לכל שיעורי התורה בשכונת גבעת אולגה.
מקום זה שימש כמבצר של תורה ויראה , במשך כל שעות היממה התקיימו בו שיעורי תורה מסביב לשעון , ותפילות נץ אשר לא התבטלו אפילו יום אחד ב-50 שנה האחרונות. "חכם דוד משתה "היה נקרא בפי כל ,עובד ה' אמיתי ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו במשך 50 שנה בלי להפסיד יום אחד.
היה כל יום קם בשעה 2 לפנות בוקר והולך בסמטאות השכונה למקווה על מנת לטבול גם בימי החורף הקרים, ומיד לאחר מכן מתחיל את סדר יומו של תורה ועבודת ה' טהורה וצרופה.
לפני כשני עשורים הקים את "באוהלי תורה" כאשר מידי חודש בחודשו התקיימו ימי עיון "ובר בי רב דחד יומא" של בעלי בתים שהיו לוקחים ימי חופש על מנת ללמוד ולשמוע הרצאות ושיעורי תורה.
לפני כ-40 שנה עמד בפרץ ולחם את מלחמת הרבנות כאשר גורמים פוליטיים ניסו למנות "רב מטעם" ובעצה אחת עם גדולי הדור ובראשם מרן הראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א לחם בתעצומות נפש כנגד כולם על מנת להביא לבחירתו של המרא דאתרא הגר"ש ביטון שליט"א, במשך עשרות שנים ידיהם היו מחוברות כיכין ובועז בהעמדת הדת על תילה כאשר חלקו של "רבי דוד" גדול לאין שיעור בהקמת ממלכת התורה והיהדות שהקים המרא דאתרא שליט"א.
במשך למעלה מ- 20 שנה שימש כיו"ר ההנהלה של חברה קדישא בחדרה כשהוא מנהלה בגאון וביד רמה בתמיכה וסיוע למוסדות התורה הישיבות והכוללים בעיר.
בשנים האחרונות נחלש כוחו כאשר מספר פעמיים במשך השבוע היה נוסע לבית החולים על מנת לעשות "דיאליזה" כאשר כליותיו הפסיקו לעבוד אך בכל זאת המשיך לנהל את יומו בקדושה ובטהרה ובעבודת ה' .
לפני כ-5 שבועות בדרכו לבית הכנסת נפל ושבר את האגן ובשבועות האחרונים התחיל להתדרדר מצבו , בשבת האחרונה איבד את ההכרה ובמוצאי שבת קודש כשעשרות רבני העיר ותלמידי חכמים עומדים מסביב מיטתו וקוראים קריאת שמע השיב את נשמתו הטהורה לבורא עולם.
יהי זכרו ברוך.
