אנשים שלא נפגשו עם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בחייו הופתעו מעוצמת הפשטות והענווה שבצוואתו, אבל למי שראה אותו ועקב קצת אחרי הליכותיו הצוואה הזו היא ה"מכה בפטיש" של אורחות חייו הנאצלים.
הגראי"ל היה עניו אמיתי אך תקיף בדעתו, תקיף בעיקר בכל הנוגע לענווה, לשלום, וכמובן להתמדה בתורה ומיקוד של כל החיים סביבה.
זכיתי לבקר בחדרו מספר פעמים בשנים האחרונות, פעם אחת היה זה עם הגאון החסיד רבי יואל כהן, ה'חוזר' של הרבי מליובאוויטש זי"ע. שניהם ידעו בדיוק מה שהם עושים, שניהם רצו להיפגש למרות שהיו מי ששאלו על כך שאלות וניסו שפגישה זו לא תצא לפועל. הפגישה היתה חמה, הגראי"ל עיין בספר של מאמרי בעל התניא המפורשים שהגיש לו ה"חויזר" ופניו צהבו ממש. ראיתי איך שמבחינתו השלום הוא קריטי וזה הצטרף לי להרבה דברים ששמעתי בשמו מאנשים נאמנים. אין ספק שהשלום הזה עשה רק טוב ליהדות החרדית ואיש לא הפסיד ממנו.
פעם שניה היה זה כשנכנסתי עם יהודי שרצה לבקש ברכה. נכנסנו אליו והוא היה שקוע בתלמודו, על המיטה האגדית עם הכסא ההפוך על הגב. חיכינו עד שניתן היה לדבר עמו והוא שאל את האיש שבאתי איתו למקום מגוריו ובמה עוסק, האיש אמר שגר בעיר חילונית מפורסמת. הגראי"ל אמר: "אומרים שעיר זו שייכת לשמאל, אתה צריך לעשות שיהיה שם אווירה כמו בבני ברק. נו אז איך עושים אותה לבני ברק? על ידי קירוב!" הגראי"ל האמין בצורך לקרב בנוסף להתמדה בתורה, ראו את זה ביציאה מגדרו בקשר לבתי ספר 'שובו', בקשר להסעות לילדי הקירוב של החינוך העצמאי ועוד.
בפעם נוספת נוכחתי לראות בעייני איך שהרב שטיינמן לוקח על שכמו גם את העול להחזקת מוסדות התורה, כעול שלו ממש. חביבותו ועזרתו לאלו שאוספים כסף עבור האברכים היתה עצומה אבל בעיקר כשותף ואחראי ולא רק כמעודד. ראיתי את זה בעייני כמה פעמים ביחסו לרב סורוצקין מ"עטרת שלמה" ולרב ויסבורד מ"יששכר באוהלך" וזה היה מפעים ומלמד הרבה. באותה פעם זכיתי גם ללות אותו מחדר הלימוד/השינה שלו ל"סלון" לבחון ילדי ת"ת בגמרא. הרב הישיש השקיע זמן לבחון ילדים קטנים כל שני וחמישי ולהראות להם בעצמו באופן בלתי אמצעי את החביבות ויוקר לימוד התורה.
הרב שטיינמן היווה בכל אישיותו ביטוי חי למאמר המשנה "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", יהי רצון שנזכה במהרה בימינו לימות המשיח עליהם כתב הרמב"ם בסוף הלכות מלכים: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".
- הטור פורסם ב'בקהילה'