בת הגרא"מ שך ואשת ראש הישיבה הרבנית ברגמן ע"ה

בחודשים האחרונים הלכה ונחלשה אך הייתה צלולה בדעתה עד רגעיה האחרונים, בליל שבת קודש פרשת וישב החל מצבה להידרדר לאחר קשיי נשימה והיא אושפזה בבית החולים, שם למרבה הצער היא השיבה את נשמתה ליוצרה שסביב מיטתה נמצאים בני המשפחה.

תולדותיה:

הרבנית דבורה ברגמן ע"ה נולדה בג' אב שנת תרפ"ז בעיר וילנא, לאביה מגדולי מנהיגי היהדות החרדית הגראמ"מ שך ה"אבי עזרי" זיע"א ולאמה הרבנית מרת גוטיל ע"ה בתו של הרב בן ציון גילמובסקי זצ"ל מהעיירה מיר, שהיה גיסו של מרן הגרא"ז מלצר בעל ה'אבן האזל' זיע"א. הילדה דבורה נקראה ע"ש זקנתה, מרת דבורה שך ע"ה, אם אביו של אביה זצ"ל.

במכתב שכותב הגרא"מ שך זצ"ל באותה התקופה, לדודו הגרא"ז מלצר זצ"ל, הוא מבשר לו על לידת בתו הרבנית דבורה "לנו אין חדש, רק אחת, אשר נולד לנו בת למזל טוב שמה דבורה תחי', ומפני כך גדלה אצלי הטרדה בבית...".

בווילנא זכתה לשהות רבות בבית רשכבה"ג מרן הגרח"ע גרודזינסקי זיע"א שפרס את חסותו על משפחת אביה הגדול הגראמ"מ שך זיע"א. לימים סיפרה הרבנית כי בשעת ההלוויה של אחותה הנערה מרים ע"ה, שנפטרה בגיל 14 ממחלת שחפת הריאות, שהתה יחד עם אחיה הרב אפרים בביתו של רבי חיים עוזר. 

בהיותה בגיל 12, לאחר מסע תלאות מפרך, בח' טבת תש"א, הגיעה המשפחה לארה"ק שם התגוררו, בתחילה ברחוב מרכז בעלי מלאכה בתל אביב, ולאחר מכן עברו להתגורר בשכונת כרם בירושלים.

בילדותה בירושלים, למדה בבית הספר ולאחר מכן בסמינר 'בית יעקב' שם למדה יחד עם הרבנית שולמית אזרחי (חדש) ע"ה בתו של המשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל ולימים א"ח לראש הישיבה הגרב"מ אזרחי זצ"ל ועם הרבנית ברכה דיסקין (שפירא) ע"ה שנפטרה בשנה האחרונה.

לימים סיפרה הרבנית כי עקב קושי השפה והחוסר שהיה לה בלימודים בתקופת מגוריהם בווילנא, חברותיה אזרחי ודיסקין ע"ה, היו מסייעות לה בהשלמת פערי הלימודים. לימים הפכה למחותנת עם חברתה הרבנית אזרחי ע"ה כשנכדתה בת בנה הרה"ג ר' חיים שיבלחט"א נישאה לנכדו של הרבנית אזרחי ע"ה בן לחתנה הגר"א וינר ראש ישיבת חכמת שלמה ורב הקהילה החרדית קרית יובל.

בהגיעה לגיל השידוכים, הציע מרן ה'חזון איש' זיע"א לאביה מרן הגראמ"מ שך זצ"ל ה'אבי עזרי', את ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן שיבלחט"א, שהיה מתלמידיו הקרובים ובן ביתו של ה'חזון איש'. ואכן בח' בסיוון תשי"א נישאה הרבנית לראש הישיבה שיבלחט"א במלון הרלינג ורשובסקי בירושלים כשמסדר הקידושין כובד הדוד הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל.

לאחר חתונתם קבעו את מקום מגוריהם בעיר בני ברק, ברחוב בן זכאי, כשהיא מתפקדת כ'עקרת בית' ועומדת לימין המשך שקידתו בתורה של בעלה הגדול ראש הישיבה שיבלחט"א שלמד באותה התקופה בכולל חזו"א.

כאשר החל אביה ראש הישיבה זצ"ל לכהן בראשות ישיבת פוניבז' התגורר עדין בירושלים, ובמשך כל השבוע היה בבני ברק ואז היה מתגורר בביתם של בתו וחתנו שיבלחט"א כשהיא דואגת ומתמסרת לכל צרכיו. יצוין כי באותה התקופה היה מגיע לארץ הקודש לעיתים תכופות בן דודו הגר"א קוטלר זצ"ל, וכשהיה נצרך להיפגש עם הגראמ"מ שך זצ"ל היו נערכות הפגישות בביתם שבבני ברק.

לאחר הסתלקותו של אביה הגדול ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל סיפרה הרבנית כי בעת שאמה הרבנית גוטיל ע"ה חלתה, היא שמה לב באמצע "כל נדרי" שאביה איננו במקומו בהיכל הישיבה. המנהג בפוניבז' היה שראש הישיבה הוא זה שמחזיק את ספר התורה באמירת "כל נדרי", ומשכך שמה לב שהוא איננו זה שמחזיק את ספר התורה. מיד ירדה הרבנית לבית הוריה וראתה את אביה הרב שך יושב על יד מיטת רעייתו ואומר לפניה את "כל נדרי". לשאלתה מדוע אינו עולה לישיבה, השיב: "אם אשאיר את אמא לבד תהיה לה עוגמת נפש, ולבקש ממישהו שישאר עמה - אין דרכי לבקש טובות מאנשים... לכן אני נשארתי איתה!"... מיד אמרה הבת, הרבנית דבורה "אתה תלך לישיבה, אותך צריכים שם, אני יכולה להישאר עם אמא". ואכן ראש הישיבה עלה מיד להיכל ישיבה ל"כל נדרי".

בשנים המאוחרות יותר עבדה לפרנסת המשפחה, בת"ת קרלין סטולין ברחוב חבקוק בבני ברק, שם שימשה ל"אם בית" הדואגת ומספקת את האוכל לתלמידי הת"ת. בוגרי הת"ת מספרים כי חקוק בזכרונם מסירותה ודאגתה לילדי הת"ת מלא חופניים, כשהיא מדרבנת אותם לאכול בכדי שיהיה להם כח לשקוד על תורה.

כמו כן במשך תקופה ארוכה שימשה כעובדת בתינוקייה בבית היולדות "אם וילד" בבני ברק, שם התפרסמה כאחת העובדות המסורת, שעשו מלאכתם באמונה ומעבר לדרישות העבודה. כשהיא מטפחת את התינוקות הקטנים ומשקיעה בהם את מלא כוחה ומרצה ובהתאמצות מיוחדת להסיר כל עול מאימותיהם. 

סיפור אודות מסירותה, מספר המוהל הנודע הרב גלבר, כי עקב תפקידה לטפל בילדים בימים הראשונים שלאחר ה'ברית', היתה מזהה לעיתים שמשהו אינו כשורה והיתה מכתתת את רגליה, לעיתים אף באישון ליל, אל ביתו המרוחק מבית היולדות, להזעיקו לטפל באחד התינוקות שנזקק לכך.

היתה מיוחדת בהבחנתה ובעינה החדה, לזהות מצוקות מסוימות, אצל מי שבא איתה בדברים, הן במסגרת עבודתה והן סתם באופן אקראי. והיתה מבררת ודואגת לשלומם, באין יודעים, רואים ומקשיבים, כשהיא עצמה, באופן עצמאי וללא בקשת עזרה מגוף או ארגון כלשהו, היתה תומכת בהם בסתר וביד רחבה. כשלעיתים היתה נצרכת "לעטוף" את המענקים שהיתה נותנת, בנימוקים של נתינת "מתנות" וכדומה.

במשך שנים ארוכות ועד לגיל זקנה, כמידי יום שישי וערבי חג היתה דואגת לקנות בעצמה ובטרחה מרובה עוגות ומיני תרגימה, ולשולחם למשפחות שהרגישה שהם נזקקים לכך. והכל בצניעות ובפשטות וכאחד האדם.

עם כל דאגתה לאחרים, להם היתה מעניקה בעין טובה וביד רחבה, בצורה מפליגה, לא בקשה לעצמה כלום והיתה מסתפקת במועט בכל צרכיה הגשמיים.

מעולם לא הסכימה ואף סירבה בכל התוקף, למי שרצה לכבדה עקב היותה בתו של אביה הגדול זצ"ל ורעייתו של בעלה ראש הישיבה שיבלחט"א. נשים רבות מספרות כי אף כשהיו רואות את הרבנית, במכולת או באוטובוס, תמיד היא סירבה שיתנו לה להקדים את התור או שיפנו את מקומן באוטובוס לכבודה.

עמדה בכל השנים לימין הרבצת התורה של בעלה הגדול ראש הישיבה שליט"א, ולמען העמדת בית מדרשו – ישיבת רשב"י בבני ברק, כשראש הישיבה שליט"א היה נעדר מן הבית למשך תקופות ארוכות, הן להרבצת תורה והן לנסיעות ארוכות מעבר לים, והיא היתה נותרת לבד עם תשעת ילדיהם ודואגת לכל מחסורם, כשאביה הגדול מסייע בידה.

לימים, משהפך ביתו של ראש הישיבה שליט"א לתל תלפיות לרבים והמונים התדבקו על דלתות הבית בכל שעות היממה, הפקירה את ביתה ואת פרטיותה, למען כלל ישראל. ולדוגמא בעת שהיו עולים ילדי חלאק'ה לראש הישיבה שליט"א שיגזור את מחלפות ראשם, היו נכנסים אליה והרבנית היתה מעניקה להם דברי מתיקה מחבקת אותם ומברכת בחום שיזכו להיות תלמידי חכמים וגדולי ישראל.

לפני כ13 שנה בחג הסוכות תשע"ב נפטר אחיה היחיד הרב אפרים עזריאל שך ז"ל שנטמן בהר המנוחות.

בחודש סיון תשפ"ג נפטר על פניה בנה הרה"ג ר' עזריאל זצ"ל ובעקבות הוראת הרופאים ופוסקי ההלכה, נמנעו בני המשפחה מלספר לה על פטירתו.

היא הותירה אחריה את בעלה הגדול שיבלחט"א ראש הישיבה הגרמ"צ ודור ישרים של מרביצי תורה ויראה, בניה הגאון רבי בן ציון ראש כולל רשב"י, הגאון ר' איסר זלמן ראש כולל "משנת רבינו", הגאון ר' אברהם ישעי' מרבני כולל רשב"י, הרה"ג ר' נחום מרבני כולל פוניבז', הרה"ג ר' חיים מרבני כולל פוניבז', הרה"ג ר' ישכר ראש מכון "משנת אבי עזרי" הרה"ג ר' אשר מחבר ספרים רבים, ובתה היחידה הנשואה להגאון רבי חיים פאס , נכדים נינים ובני נינים זרע ברך ה'.

מסע ההלוויה תצא הערב בשעה 22:45 מביתה רחוב אדמו"ר מגור בבני ברק, לבית העלמין פוניבז'.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.