אבל כבד בחצרות המקובלים ובכל העולם היהודי: עם צאת השבת פשטה הבשורה המרה על הסתלקותו לשמי מקום בצפרא דשבתא, של הגה"צ המקובל רבי שלום שמואלי זצ"ל, אשר נלב"ע בשם טוב ובשיבה טובה ומופלגת בגיל 106 אחר אריכות ימים ושנים טובות בלע"ה, בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים.
תולדות חייו הייתה מיקשה אחת של הסתרה שבתוך ההסתרה, ואף כתבי העת בכל המצבים ובכל הזמנים, לא הספיקו לתור אחר הנהגותיו הטמירות שהיו נסתרות מעין כל.
מי שכן היה בקי ועמד על קנקנו, הוא לא אחר מאשר האדמו"ר מבעלזא, אשר כבר בתור אברך צעיר היה סר אל מעונו, או אל בית מלאכתו ברחוב אגריפס, שם עבד כסנדלר, ובין לבין הגה בספרי קבלה, והיו מסתגרים במשך שעות ארוכות, כשהאדמו"ר יונק מאיתו חכמת הקבלה באופן נסתר ונעלה. לפני חג הסוכות היה מעניק כל שנה לאדמו"ר אתרוגים עבור החג.
רבי שלום נולד ביזד שבפרס לפני כ-106 שנה, למשפחת אראלים ותרשישים, אשר העמידה חכמים גדולים ומקובלים.
סיפור יפה מספרים אודות אמו הצדקנית מרת רחל, אשר טרם לידתו נדרה נדר לעלות לארץ ישראל עקב כך שכמה מילדיה נפטרו בקטנותם. ואכן, בהיותו אך בן חודש עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל בדרך לא דרך כשהם רכובים על גמלים.
כאן בארץ הקודש, גדל רבי שלום על התורה ועל העבודה, כאשר לאחר נישואיו הוא החליט להתפרנס מיגיע כפיו, ופתח לו סנדלריה צנועה בשכונת נחלאות, ממנה התקיים בדוחק.
את חכמת הקבלה למד אצל מורו ורבו רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל, אשר מאז לא זזה ידו מתוך ידו, והתבטל אליו בהחלטיות, תוך שרבו מרעיף עליו הערצה והערכה רבה. כאשר לימים, הוא אף המשיך את דרכו בהנהגת הישיבה "נהר שלום" אותה ייסד הרמ"ש שמינה אותו כבר בחייו לעמוד בראשה, ואותה פיתח וביסס רבות לאחר פטירת רבו.
גדולי ישראל רבים העריכו מאוד את גדולתו של רבי שלום, והעידו עליו כי הוא "חד בדרא בקדושתו ובטהרתו". הבולטים שבהם הם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ולהבחל"ח האדמו"ר מבעלזא, שלמדו עמו בצוותא את סודות הקבלה אצל רבי מרדכי שרעבי, וגם גדולים מהדור הקודם כחכם מנחם מנשה אשר בית מדרשו היה סמוך לביתו של רבי שלום, חכם סלמן מוצפי, חכם עלוואן אבידני רבם של יוצאי כורדיסטאן, רבי יהודה ליאון פטילון, ועוד קדושי עליון שהיו מגיעים לישיבה ללמוד עם הגה"צ רבי מרדכי שרעבי, כדוגמת חכם אברהם פטאל חמיו של מרן הגר"ע יוסף, חכם מרדכי עטייה, חכם מנצור בן שמעון, רבי עזרא פרחיה הכהן - אביו של החלבן רבי חיים כהן, רבי אברהם הכהן, ועוד.
כל ימיו הסתגר בתוך ד' אמות של תורה ועבודה, כשהוא מקדיש את חייו מתוך סגפנות מוחלטת, ובמיעוט דיבור, ללימוד תורת הנסתר ותפילות עם ייחודים לישועת הכלל והפרט.
בענוותנותו, לא הסכים שיכבדוהו בשום גינוני כבוד, וכך הצליח להישאר מאחורי הקלעים, כשהוא ממנה את בנו ראש הישיבה הגאון רבי בניהו לנווט את הישיבה, ולעמוד בראשה.
סיפורי מופת רבים ומופלאים נקשרו בשמו ברבות השנים, אך הוא המשיך להתהלך כאחד האדם, תוך שהוא בורח מהזרקורים, ובלבושו הפשוט אף לא היה ניכר לרבים כי אדם גדול לפניהם.
עבודתו בקודש היתה מופלאה כשכל יומו מלא וגדוש משעות הבוקר המוקדמות מאוד השכים קום להתכונן לתפילה בייחודים וכוונות, ולאחר התפילה היה עוסק בתורה ועבודה כל היום, מיעט לצאת לשמחות ואירועים אף בתוך המשפחה.
בתקופה האחרונה נחלש מאוד, ובאחד הימים כאשר מצבו היה קריטי, הפיצו בטעות כי הרב הלך לעולמו. גדולי ישראל וביניהם הגר"ש עמאר יחד עם מאות אברכים הגיעו ליד מיטת חוליו בכדי להיפרד, אך תפילות הרבים מכל תפוצות ישראל, שהקימו מוקדי תהילים ומוקדי זוהר הקדוש עם עצרות של תפילה בכל אתר בהשתתפותם של רבים בכותל המערבי ובקבר רחל ובציונו של רבי מרדכי שרעבי זיע"א ובשאר ערי הארץ, הועילו, וב"ה מצבו התייצב.
גם גדולי האדמורי"ם האדמו"ר מבעלזא, והאדמו"ר מתולדות אהרון העתירו בתפילה וקראו לחסידים להרבות בתפילה עבור רפואתו.
רעייתו, הרבנית שולמית רחל ע"ה בת הרב נחמיה מזרחי ז"ל נפטרה בחודש אלול תשע"ט.
המקובל הותיר אחריו דור ישרים ומבורך, עוסקים בתורה ובמצוות בדרך שהתווה להם כל השנים, ובראשם בנו המקובל רבי רבי בניהו שמואלי ראש ישיבת 'נהר שלום' בירושלים.
מסע הלוויה יצא - כפי מנהג ירושלים, הערב מוצאי שבת פרשת שלח, בשעה 23:00 בישיבת פורת יוסף גאולה ירושלים ולאחר מכן ימשיך לבית החיים בסנהדריה, שם ייטמן למנוחת עולמים.