ביום חמישי האחרון הלך לעולמו בתימן, נפש נקי וצדיק, יחיא בן יוסף, אחרון היהודים שנותרו שם בגלוי, שלא הסכים לעזוב את ארצו ומולדתו.
המנוח ז"ל התגורר בכפר 'מאדאר', מצפון לצנעא שבתימן, ונטמן שם.
מי שליווהו בדרכו האחרונה, ואף קברוהו באחד ההרים, היו שכניו המקומיים הלא יהודים, שכיבדוהו עד למאוד, ואף עטפו אותו בטליתו בעת ההלוויה.
המנוח ז"ל, אף שהתגורר במדינה איסלמית, מעולם לא הסתיר יהדותו, ובגאון ובעוז גידל פאותיו, ושמר כל מצוות התורה קלה כבחמורה מתוך תמימות קודש הידועה לאנשי תימן מאז ומקדם.
יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין. על פי החלוקה המודרנית של מסורות ישראל המכנסת את מסורותיהם של מרבית קהילות היהודים יוצאי מרכז ומזרח אירופה תחת "מסורת אשכנז", ואת מסורותיהם של מרבית קהילות המזרח התיכון וצפון אפריקה, הבלקן ודרום אירופה, כ"מסורת ספרד", יש לראות את מסורתם של יהדות יוצאי תימן כמסורת נוספת, מכיוון שהיא נוטה לשמר מנהגים עתיקים וייחודיים, בשונה ממסורות אחרות ביהדות המזרח שעברו היטמעות חלקית או מלאה במסורת יהדות ספרד.
בשנת תשפ"ב לאחר גירוש 13 יהודים בני המשפחה האחרונה, ופטירתם של שלושה קשישים יהודים נוספים, נותר בתימן רק יחיא בן יוסף ז"ל, שכאמור הלך לעולמו שבוע שעבר.
ישנם הטוענים שנותרו בתימן עוד 4 יהודים, מרת חממה, ואחותה, בנה, ולוי מרחבי, אשר יושב בכלא.
המנוח לא זכה להשאיר אחריו זש"ק, והציבור מתבקש ללמוד לעילו נשמתו של רבי יחיא ב"ר יוסף ע"ה.
