בהלם ותדהמה התבשרו כלל הציבור היהודי בכל העולם כולו על הסתלקותו לשמי מרום של האי צדיק ועניו קדוש וטהור האדמו"ר מביאלה רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון רבינוביץ זצ"ל, והוא בן 89 בהסתלקותו.
האדמו"ר זצ"ל נולד בעיר שדליץ שבפולין ביום ח' אדר א' תרצ"ה, כצעיר בניו של אביו האדמו"ר בעל ה'חלקת יהושע' מביאלה זצ"ל. בעת הכנסתו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה העניק לו אביו הגדול כמה שמות, 'בצלאל', ע"ש הרה"ק רבי בצלאל אשכנזי בעל ה'שיטה מקובצת', 'בן ציון' בתקווה לעלות ברינה לציון עירך אשר לזה השתוקק כל ימי חייו, וזכה לכך.
הילד הרך ינק תורה קדושה מתוך טהרה בבית אביו הגדול זצ"ל אשר אף היה כעין מלמד דרדקי לילדיו ללמד תורה ועבודת ה' צרופה מתוך מסירות נפש נפלאה בימי העיתים האלו.
עם פלישת הנאצים לשדליץ בשנת תרצ"ט ברחו בני משפחת האדמו"ר מביאלה, עם רבים מבני העיר למזרח פולין, והתגנבו לשטח שנתפס על ידי הצבא האדום במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. בני המשפחה הוגלו לסיביר על ידי שלטונות ברית המועצות, ובשנת תש"ב נספח האדמו"ר יחד עם אֶחיו האדמורי"ם זצ"ל (למעט אחיו הגדול האדמו"ר ביאלה פשיסחא הרה"צ רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן.
עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים ה'תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניביז, ושם נשאר ללמוד במחיצתו, ונמצא שעשה '. את לימודיו בישיבת פוניבז', ובפרט למד תורה אצל רבותיו הגאון רבי דוד פוברסקי והגאון רבי שמואל רוזובסקי עמם שמר על קשר כל השנים מתוך אהבה נועם וחן.
בשנת תשי"ז נישא בלונדון לרבנית הצדקנית מרת בילא ברכה באב"ד ע"ה, בתו של הרה"צ רבי אברהם משה באב"ד רבה של סנדרלנד ויו"ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב"ד.
בשנת תשל"ט נבחר לשמש כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, משרה שאותה נשא עד שנת תשע"א. לאחר פטירתו של אביו, האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" בכ"א בשבט ה'תשמ"ב, נערכו בחירות בינו לבין שלושת אחיו והוא נבחר בהן לשמש כממלא מקומו של אביו, מאוחר יותר פרשו אחיו האדמורי"ם והקימו חסידויות נפרדות.
האדמו"ר זצ"ל חילק בעבר את מגוריו בין הערים לוגאנו וירושלים. בשנת תשע"א, עם התמעטות חברי הקהילה בלוגאנו עבר האדמו"ר להתגורר במעונו הקבוע ברחוב יעקבזון בירושלים, מעל בנין בית מדרשו הגדול, במהלך השנים חילק האדמו"ר עתותיו בין ירושלים לעיה"ק צפת, שם הרבה לנסוע ולהתבודד בינו לבין קונו.
בימיו נבנו קהילות ומוסדות ביאלה לתפארה בארץ ובחו"ל בנייני מוסדות תלמודי תורה וישיבות בנשיאותו הרמה, כשהוא משלב חסידות ולימוד התורה בפן אחד כאשר קיבל מרבותיו, שיטתו הלימודית היתה כדרך ישיבות ליטא. וכן דרכו בחסידות היתה מבוססת על כתבי ראשוני החסידות, וכן על כתבי המהר"ל והרמח"ל.
הרבי זצ"ל יסד והקים קהילה לחסידיו במעלה עמוס, והירבה לבקרם ולעודדם במהלך השנים, מטרת האדמו"ר היה להביא פתרון למצוקת הדיור, בראשות הקהילה מינה את בנו הרה"צ רבי אברהם משה רבינוביץ כרב המקום.
בשנת תשנ"ה נפטרה עליו זוגתו הרבנית ע"ה, וכעבור תקופה נישא בשנית לאלמנת הגאון רבי משה דוד שטיינורצל, ראש ישיבת באבוב.
בתחילת דרכו התנגד האדמו"ר להקמת ישיבה של חסידות ביאלה, ותמך בכך שבחורי החסידות ילמדו בישיבות חסידיות כלליות (ומקצתם בישיבות ליטאיות). בשנים אלו היו בחורי החסידות חברים בחבורות קטנו שהיו מתכנסות מדי פעם.
בשנת תשע"ו שינה האדמו"ר את מדיניותו ובעקבות כך קמו ישיבות לצעירים של החסידות בבני ברק ובצפת, ובהמשך קמה גם ישיבה גבוהה של החסידות בעיר אלעד.
במהלך שנות חייו הירבה האדמו"ר לעסוק בקירוב רחוקים. ברמת בית שמש ובצפת קיימים בתי מדרש של החסידות המורכבים בעיקר מחוזרים בתשובה דוברי אנגלית. בשנת תשנ"ה חזה את אי-השתלבותם של בעלי התשובה בציבור החרדי, וקרא לבעלי תשובה בצפת להרפות מנסיונותיהם להשתלב בחברה החרדית, ולהקים לעצמם קהילות משלהם, ובכך לשמש מופת של חברה יראת ה' המתנהלת באורח בריא ומתוקן.
האדמו"ר שהיה עילוי עצום חיבר ספרים רבים למעלה ממאה במספר בסדרת ספריו "מבשר טוב". מלבד זאת הסכמותיו לספרים ידועות גם הן באריכותן הרבה. הן כוללות דברי חסידות והגות תלמודית ומהוות על פי רוב מעין מאמר בפני עצמו.
שמם הכולל של ספריו הוא מבשר טוב ראשי התיבות של שמו מנחם בצלאל בנציון, שמחה רבינוביץ. השם מבוסס על הפסוק בספר ישעיהו =נ"ב, ז': ”מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ.”
הסדרה שעל הש"ס מיוסדת ברובה על שיעורים שמסר לפני תלמידים שנכתבו על ידי השומעים ועברו את הגהתו. חלקם מבוסס על דברים שכתב בעצמו. סדרה זו משלבת בקיאות ועיון. המחבר מקיף את דברי הראשונים והאחרונים בסוגיה ולאחר מכן מציג את שיטת האדמו"ר.
כן חיבר ספרים בספרי חסידות: ספרי "מבשר טוב" על התורה והמועדים, מבוססים בעיקר על דברי התורה והשיחות שאמר האדמו"ר בטישים ובשיחות. אחרים כתב בעצמו כפרשנות לגדולי החסידות, בשילוב ראיות לדבריהם מדברי הש"ס והראשונים. הספרים כתובים בשפה בהירה. בפתיחה לאחד מספריו הוא כותב בענוותנותו כי רבה:
כל דברי הלא המה מיוסדים על דבריהם הקדושים, ובהקדמתם, וכל דברי הוא רק לבאר את דברי קדשם, ולהראות שורש דבריהם הקדושים בש"ס ואגדות חז"ל והפוסקים עד כמה שידי יד כהה מגעת, בעזרת השי"ת ובחמלת ה' עלי בזכות אבותינו הקדושים זי"ע ועכ"י זצוקללה"ה, ואין בהם כמעט חידושים...
האדמו"ר זצ"ל היה ראש המדברים בכל מקום, ובכל מקום הגעתו התקבל בהערצה ובחיבה, שימש כחבר מועצת גדולי התורה, ובשנים האחרונות הוכר כזקן חברי המועצת וזכה שהמועצת התכנסו לכבודו במעונו בירושלים בכדי לא להטריחו להגיע למקום האסיפה.
בתקופה האחרונה הלך האדמו"ר ונחלש, והתאשפז פעמים מספר בבית החולים כאשר רבבות בני ישראל מעתירים עבור רפואתו השלימה והמהירה, בחג הפסח האחרון עוד זכו החסידים להופעתו הכבודה לטיש חול המועד בהיכל בית מדרשו הגדול בירושלים, החסידים לא חלמו שזה פרידתם ממורם ורבם שהאיר להם את הדרך הסלולה מדור דור. האדמו"ר התאפק מלהראות בחוץ יסוריו הרבים ובהארת פנים מיוחדת האיר פניו לכל אחד ואחד, עד שקשה היה להאמין שצדיק זה מיוסר ביסורים קשים ומרים.
בערב שבת שאחר פסח אושפז בבית החולים הדסה עין כרם, תפילות רבים נערכו במרכזי החסידות כולה, ועל יד שריד בית מקדשנו ה'כותל המערבי' כשבני ישראל זועקים להשי"ת למען ישלח מזור ומרפא לרבם. בנו ממלא מקומו הרה"צ רבי יוסף הותיר הודעה לכל החסידים להרבות בתפילה ובתחנונים, אולם הגזירה נגזרה משמי מעלה, והיום בבוקר לקול זעקות שבר של בניו הרבנים שליט"א, חתניו, וצאצאיו, מקורביו, והמשמשים בקודש השיב נשמתו הטהורה לבוראה כאשר הם מקבלים עליהם עול מלכות שמים באהבה.
הותיר אחריו ארבעת בניו הרבנים הגאונים הצדיקים רבי לייבוש רב ביהמ"ד 'שערי תפילה' במאנצ'סטר וחתן הגה"צ רבי אליהו שטרנבוך ראב"ד אנטווערפן.
רבי דוד מאניש חתן האדמו"ר מסאסוב זצ"ל.
רבי יצחק יוסף דוב חתן האדמו"ר מקופיטשניץ.
רבי אברהם משה חתן הרב שמואל שמעלקא הלפרט, ורב הקהילה ב'מעלה עמוס'.
וחתניו הרבנים הגאונים הצדיקים רבי אברהם יצחק וייס בהגה"צ רבי משה, ראש כולל ביאלה, ורבי מרדכי ויינברג רב קהילת סלונים בלונדון.
כאן בכיכר השבת לא נעסוק כעת בהמשכת ההנהגה, ועל כך תבוא יריעה נפרדת אי"ה.
מסע ההלוויה יתקיים בשעות הקרובות בעיה"ק ירושלים כפי שיתפרסם.