מתקרבים אנו לימים גדולים, ר"ה ויו"כ וסוכות, הגמרא בתחילת מסכת יומא מתארת את חודש תשרי ‘שתקיף במצוות’ היינו שיש בו מצוות רבות ומגוונות יותר מכל חודש. והשאלות הלכתיות כמים לים מכסים.
הנה דין מעניין שלומדי הדף היומי עסקו בו השבוע:
אדם נכנס לחנות אתרוגים, והנה הוא רואה שם אתרוג נאה יפה ומוהדר כלבבו. כאשר שאל מה מחירו? ענה המוכר, קח, אני יעשה לך מחיר טוב. תשלם לי בהזדמנות במהלך החג.
לאחר שנפגשו נקב המוכר מחיר שהקונה לא חלם זה גבוה בשבילי צר לי.
מה הדין האם באום ימים שנטל את הארוג יצא הקונה ידי חובתו?
בדף היומי (פו) למדו מה לי פסק מה לי לא פסק (מחיר) אמר ליה פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה, ופירש הרשב"ם במקום – אם לא נקב בסכום שמא המוכר יעלה את דמיהן והלוק יזלזל בדמיהן שהרי אין דמיהן קצובין.
ה"ה בקונה אתרוג ואינו יודע מחירו – יתכן שלא גמר בדעתו לקנות במחיר שכזה ולא יצא יד"ח.
קניית מצוות בכסף מלא - ספר הכשפים טפי- מאשמדאי
בזוהר הקדוש פרשת תרומה (אות לא) כתב כך -
בספרי כשפים, שלמד אשמדאי, מלך השדים, לשלמה המלך, כתוב, כל מי שרוצה להשתדל להעביר ממנו רוח הטומאה ולהכניע רוח האחר דס"א, מעשה ההוא שרוצה להשתדל בו, צריך לקנותו בשכר מלא, שיתן כל מה שמבקשים ממנו, בין מעט ובין רב. משום שרוח הטומאה הוא מזומן תמיד בחנם ובריק, ונמכר בלא תשלום, כי מכריח בני אדם שישרה עליהם ומסית אותם בכמה הסתות לדור עמהם. בכמה דרכים מטה אותם שיעשו משכנם עמו.
ורוח של הקדושה אינו כן אלא בשכר מלא ובהשתדלות גדולה ורבה, ובטהרת עצמו, ובטהרת משכנו, ובחפץ לבו ונפשו, וגם אז, לו שיוכל להרויח אותו שישים משכנו עמו. ועם כל זה, הוא צריך ללכת בדרך הישר, שלא לנטות לימין ולשמאל, ואם לא, הוא מסתלק ממנו מיד, ומתרחק ממנו, ולא יוכל עוד להרוויח אותו כבתחילה. (תרגום ע"פ פירוש הסולם)
מנהג האר"י
בכף החיים (סימן תנד ס"ק טח-מ) שכן נהג האר"י ז"ל כשהיה קונה איזה מצוה כגון תפילין או אתרוג לא היה מקפיד לדעת כמה יתן במצוה ההיא. אלא היה פורע כל שהיו שואלין אותו בפעם הראשונה, והיה אומר למוכר הרי המעות לפניך, קח כל מה שתרצה.