מוטי, בן 48, גידל משפחה לתפארת וכבר החל לחתן בכבוד את ילדיו הראשונים. שנים רבות עבד כרכז צוות בתחומי התעשייה והביא הביתה משכורת נאה בהחלט. הוא גמל חסד עם אנשים ככל שיכול, והיה לדמות מקובלת בקהילה. הכול היה נראה יפה ומושלם. יום אחד הכול התערער. מוטי פוטר מעבודתו במסגרת קיצוצים. בחודש הראשון היה מלא תדהמה וזעם על מעסיקיו שהעזו לוותר עליו אחרי עשרים שנה. "לעולם לא ימצאו מישהו מסור ונאמן כמוני", סבר. כבר בחודש השני החל לחפש עבודה, אך ככל שניסה למצוא, לא צלחה המשימה. בחודש הרביעי הוא החל לנבול. מצב רוחו ירד פלאים; מאדם שמח ומלא סיפוק הפך לאדם מריר, כועס, מאוכזב, מתנתק אט אט מסביבתו. את מר לבו שפך על רעייתו ועל ילדיו. כשהוא הגיע אליי לפגישת אימון כעבור שנה וחודש מפיטוריו, היה שבר כלי מבחינה נפשית. שלום-הבית שלו היה מעורער, ויחסיו עם ילדיו הגיעו לשפל. מוטי המקסים והנפלא שהכירו כולם שנים כה רבות, נעלם לפתע פתאום. לא רק מאשתו ומילדיו, אלא גם מעיני עצמו.
מוטי אכן חווה משבר בחייו; פתאום איבד את עבודתו, ויתר על כן, כשניסה לחפש מקום עבודה חדש, נתקל בסירובים חוזרים (כנראה בשל גילו). הוא מרגיש דחוי, "לא שווה". מכאן קצרה הדרך עד שהביטחון העצמי שלו התערער פלאים. במהלך האימון ניסינו לבדוק מה קרה לו פתאום; איפה מוטי הכישרוני, החרוץ, היעיל, הבעל הטוב, האב המרעיף, התומך בקשי-יום והקשוב לכולם – לאן נעלם פתאום הכול? האם משבר במקום העבודה – המהווה נישה אחת בחייו, הורס לו את כל מהות חייו, את הזוגיות, את ההורות, את מידותיו הטובות – שלא לדבר על חייו ואישיותו שלו שהפכו לסמרטוט?
ביחד הכנו רשימה של הדברים הטובים שהגיעו לידי ביטוי אצלו כל השנים, ולאחר מכן פירקנו כל נושא לתתי-נושאים. קיבלנו רשימה ארוכה ומכובדת שממנה עלה כי מוטי הוא בעצם אדם מזהיר, מבורך בכישרונות, בעל לב חם ורגיש, בעל מידות טובות, וכו'. "האם כדאי לך לאבד את כל מה שבנית בחייך רק בגלל הקושי הנקודתי שאתה חווה כעת בגין חוסר תעסוקה?" שאלתי אותו בכנות. "נכון, אמנם המצב לא פשוט, לא נעים; לא קל להרגיש פתאום מיותר, לחוש פתאום דחוי בנסיונות להתקבל במקומות עבודה אחרים. רעייתך וילדיך מבינים את הקושי ואת המשבר שאתה חווה ומשתדלים להיות לך לעזר ולתמוך בך במלוא הלב בדיוק כשם שתמכת בהם כל השנים כשהם היו זקוקים לך – האם כדאי לך לאבד את כל העולמות שבנית?"
מוטי נשך את שפתיו בכאב. הוא קיבל פתאום שיקוף חד של מצבו העגום. הוא חזר אחרי שבוע למפגש נוסף והודיע כי החליט לקחת אחריות על חייו; להתחיל למזער את הנזקים שנגרמו ולהמשיך את חייו בצורה נורמלית למרות המצב, ובמקביל להמשיך להתייגע ולחפש מקום עבודה הולם.
לא כמו בחלום פרעה
תהליך זה קורה אצל רבים מאתנו. כשדבר מה משתבש בחיינו, במגוון נושאים, אנו נוטים להשליך זאת על שורה ארוכה של תחומים, כמו קוביות דומינו. בחלום פרעה, השיבולים הדקות והפרות הרזות בלעו באופן לא-מציאותי את השמנות והכרסתניות. בחיינו מתרחש דבר דומה. שבר נקודתי בחיינו גורם לנו לשכוח את כל שנות ה"שובע"; את כל הדברים האחרים שיצרנו בעמל, את הצדדים הטובים שבנינו ביגיעה רבה ועדיין קיימים בנו. אין זה חלום פרעוני, אלא מציאות בתוכנו, כאן ועכשיו.
לא נעים להיות מפוטר מעבודה, לא נעים להתגרש, לא נעים לחוות זעזועים כלכליים ואפילו לא נעים להיות דחוי בידי חבר או שכן. אבל צריך לפעול במתכונת השכל, להשליט את המוח וההיגיון הקר על הרגשות הפגועים המפעפעים בתוכנו. יש לבודד את המקרה הספציפי, שגורם לנו לטלטלה, משאר חלקי חיינו. אם לא, נעשה כן, כוח הכבידה של מצב רוחנו העגום ישאב אותנו למקומות שלא באמת אנחנו רוצים להיות שם.
איך עושים זאת?
ראשית, שננו לעצמכם שוב ושוב כי המקרה הספציפי שאתם חווים, אינו מעיד על פגם באישיותכם ואופייכם. יש לא מעט נסיבות בחיים שגרמו לסובבים אותנו לנקוט בצעד שהם עשו. אפשר גם שהמצב בכללותו אינו יציב והוא גורם לטלטלות במערכת, ואתם, מה לעשות, בתוכו.
שנית, רשמו לעצמכם את התכונות הטובות שלכם, את האנשים שנהנו ונהנים מכם בצורה זו או אחרת: האישה, הילדים, שכנים, חברים בקהילה, במקום העבודה, וכן הלאה. גם כעת אתם יכולים לתרום ולהועיל בכישוריכם, במעשי ידיכם, ברוחכם או בשאר הדברים הטובים שחוננתם בהם. זה אומר שאתם "שווים".
שלישית, כשאתם מתמקדים בבעיה, התמקדו בשלב הבא שלה, ולא בשלב ההווה או העבר. אם פוטרתם - אל תשקעו בניחוש הסיבות למה ואיך העזו לוותר עליכם. פשוט הטרידו עצמכם בחיפוש מקום עבודה חלופי. אם המערכת הזוגית התערערה – התמקדו בפתרון הבעיה או בצעד הבא שאתם רוצים לנקוט. אם המצב הכלכלי מזעזע אתכם – הדרך היא לבדוק את האופציות העומדות לרשותכם, ולהחליט איך מתמרנים במצב הזה ומתרוממים ממנו.
קצת אמונה לא תזיק
ועוד משהו חשוב: אימון הוא מלשון אמונה. אדם צריך להאמין בעצמו, בכוחותיו וביכולותיו הברוכים שקיבל מאת הקב"ה. בפרקי זמן של משברים צריך גם להתחזק באמונה בקב"ה ש"אין רע יורד מלמעלה", וכל מצב של ניסיון הוא גם מלשון 'נס' והרמה. בתקופות משבר אנחנו יכולים להתדרדר בקלות ובאותה מידה גם להתעלות למצבים שאליהם לא היינו יכולים להגיע אילולא הניסיון. הבחירה היא בידינו. אם תמצא בשבוע הבא עבודה – אתה בוודאי תתבייש לגלות שבתקופה קצרה של זעזוע שעברת, ייתכן והפכת להיות 'לא-אדם' (על כל המשתמע). לא חכמה להיות "מענטש" רק כשהכול קל וזורם. כדאי לזכור שהכול מאת ה', ואם הגענו למקום מסוים – הרי זה כדי לצאת ממנו מחושלים יותר, בוגרים ונבונים יותר. זה אתגר.
בחן את עצמך
- שאל/י את עצמך בכנות, האם את/ה נוטה למצבי רוח קיצוניים בגלל דברים שקורים סביבך? האם משפחתך מרגישה בכך?
- כשזה קורה, קח/י דף ועט ופשוט תרשום/י את המעלות והיתרונות שיש בך. כל המרבה הרי זה משובח. רצוי אפילו לקרוא אותם לעצמך.
- הסח/י דעתך מתחושת התסכול והכאב שאת/ה חווה, למרות שזה קשה, ופשוט התמקד/י בעשיה. נסה/י לפלס דרך עשייה בתוך המבוך והשקע/י עצמך בתוכה. עשיה מסיחה את הדעת, עשיה מביאה אנרגיה חיובית של פרודקטיביות.
מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי, סופר ומרצה בקריה האקדמית בקריית אונו