במאות אלפי בתים בישראל, בציבור הכללי, ישבו אמש (שני) מרותקים למסך הקטן, כדי לצפות במה שהוצג כ"ניסוי מדעי" במסגרתו מודיעים לגבר ואישה רווקים, שנרשמו לתכנית, כי נמצאה ביניהם התאמה וש"בעוד 15 יום אתם מתחתנים".
מדובר בפורמט ריאליטי שכבר משודר במספר מדינות, שרגע השיא בו - וכל מהותו - הוא הגעתם של השניים אל מתחת לחופה כשהם אינם יודעים האחד על השני אף דבר: לא על אופיו, לא על משפחתו ואפילו לא את שמו.
"חתונה ממבט ראשון" - כך מוצג ומפומפם זה מכבר, בשלל פרומואים, הטקס הכולל את המפגש הראשון בין הבעל ואשתו העתידיים, במידה והזוגיות ביניהם תחזיק מעמד יותר משישה שבועות.
תכנית זו מדהימה במיוחד, בשל העובדה כי היא לא היתה משודרת כאן לולא בישראל 2017 המונח "חתונה" היה כה זול, רדוד, ריקני ונמוך. עובדה זו היא עדות נוספת לשבר הישראלי ההולך ומעמיק בכל הקשור לתפיסה אודות בניית החיים ומשמעותם.
באוזניים החרדיות עדיין מהדהדת השאלה הקנטרנית, או התמימה, אודות הקמת בית יהודי בישראל בציבור החרדי, באותו אופן שהיה מקובל מימים ימימה: "איך אפשר ככה להתחיל את החיים, בלי שמכירים מספיק? רק כמה פגישות וזהו?".
אז זהו, שהנה ה"תרבות" החילונית הגיעה לשלב כה סופני שלה, שבייאושה מאפשרויות שפויות למיסוד קשר זוגי יציב ובריא בין גבר לאישה, היא מבצעת רגרסיה לפורמט שהוא קיצוני בהרבה מזה החרדי, למודל שמוביל לחתונה ריקה מתוכן ללא היכרות קלושה ומחויבת כלשהי. הלא היהדות היא שמחייבת היכרות שכזו: "אמר רב, אסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו" (מסכת קידושין, דף מא, א).
אפילו המוכר בחנות האופנה ממנה יצא ה"חתן" עם שלל פריטי לבוש לכבוד הטקס, לא יכול היה שלא לשים לב לאבסורד זה, ואמר לצעיר הנרגש: "אחי, אפילו בבני ברק יש ארבעה-חמישה מפגשים לפני החתונה. אתה רציני?".
לא מופרך לשער כי אדם ברוך המנוח, אביו של מנחה התוכנית עידו רוזנבלום, היה נתקף בבחילה בלתי נשלטת למראה שילוב מונחים מקודשים מהיהדות אותה כה העריץ בתוך יצור כלאיים נחות שכזה (בו אף מופיע איש "הישיבה החילונית" בינ"ה על תקן עורך טקס החתונה).
אמור מעתה: "עגלה ריקה" - במובן המלא של הביטוי.