לא הולך בשידוכים. למה? ככה! איזו גזירה שמימית ובלתי מובנת, מעשה שטן ממש. כך חש אלעזר כשהתקרב לשנתו השלושים ושמונה. כל הנתונים שיחקו לטובתו - משפחה טובה, בית טוב, לומד טוב, אהוב על חבריו, ובכל זאת, משהו, איכשהו, נתקע. כבר מזמן עזב את הישיבה, אינו מוצא מקומו בין הנערים הצעירים שבקושי הספיקו לנשום את אווירה וכבר מפזזים לפניהם את "כיצד מרקדין". הוא התפלל מעומק ליבו, אף החליט "להוריד פרופיל", להנמיך ציפיות, ועדיין, הישועה בוששה מלהגיע.
אחיו של אלעזר, שהיה מבוגר ממנו בשנה בלבד וכבר גידל משפחה מבורכת השיח יום אחד את ליבו לפני אחד מחבריו הטובים. על ההורים המזדקנים שעיניהם רואות, כלות וליבם נשבר, על כך שאינו מסוגל לשמוח בשלמות עם כל ילד הנוסף למשפחתו כשאחיו עדיין ערירי, על כך שעוד רגע קט ביתו בכורתו כבר מתחילה לשמוע שידוכים והיאך ירקוד בחתונתה כשאחיו טרם מצא את זיווגו.
החבר שמע, וליבו נקרע לגזרים. הוא אמנם לא הכיר ולא פגש את הבחור המדובר אך בו במקום החליט כי יעשה כל שביכולתו כדי להביא את אלעזר לחופתו. לא, הוא לא היה שדכן מנוסה, גם לא שדכן מתחיל ולמעשה, לא התעסק מעולם בעניינים אלו ולא חש מתאים לכך. החבר החליט על השתדלות שאמנם גזלה ממנו זמן וכוחות - אך בה היה מסוגל לעמוד - ארבעים יום כותל לזכות אלעזר בן סימה. בסתר, בחשאי ומבלי לגלות דבר לחברו או כל שכן לאחיו.
אכן, ההשתדלות נשאה פרי, רק מספר שבועות חלפו ובשעה טובה ומוצלחת - זכה אלעזר לבוא בברית האירוסין ולהנשא לנערה נפלאה. גם אז החליט החבר לשמור את מעשהו בסוד ולא סיפר לחברו על חלקו שלו בשידוך.
למעלה מעשרים שנה חלפו והחבר הנ"ל אירס את ביתו שלו בשעה טובה ומוצלחת. כשנפגשו שתי המשפחות לסגירת ה"תנאים" גילה אבי הכלה לתדהמתו, כי מחותנו החדש הוא לא אחר מאשר אותו אלעזר עלום שלמען שידוכו התפלל בכותל במשך ארבעים יום...
כשרחל מבקשת מיעקב להתפלל עבורה לבנים הוא משיב לה כי תעשה כמעשיה של שרה ותכניס צרתה - בלהה לביתה. שואל רבי אברהם יפה'ן, חתן הסבא מנובהרדוק: וכי הקורבן שהקריבה רחל כשמסרה ללאה את הסימנים אינו גדול דיו? כלום אין קורבן זה משתווה לפחות למעשה הנאצל של שרה?
והשיב, כי כשראה יעקב ששערי תפילה, ואפילו שערי דמעות ננעלו, ידע כי רק דרך אחת נותרה - מידה כנגד מידה. כשויתרה רחל על הסימנים לא עשתה זאת כדי שלאה תלד אלא על מנת שלא לביישה. זהו מעשה נאצל שעם ישראל יאכל את פירותיו ברבות השנים אך הוא אינו יכול לגרור בעקבותיו את הנהגת מידה כנגד מידה. אם רוצה רחל ללדת - עליה להקריב מעצמה בתחום זה ממש ולמסור את שפחתה ליעקב. זוהי העצה היחידה שבסופו של דבר אכן- הועילה.
ומעשה אבות (ואימהות) סימן לכולנו. נשתדל בעבור אחרים בתפילה או למעשה בכל תחום - בפרנסה טובה, בשלום בית, בהצלחה בחינוך הילדים, בבריאות הגוף ובריאות הנפש ונזכה אף אנחנו לשפע של ברכה והצלחה. שבת שלום.