במאמר הקודם הצגנו לפניכם עוגה ושאלנו איך אפשר לחלק אותה לשמונה חלקים שווים באמצעות שלושה חיתוכים בלבד.
התשובה: יש לבצע בעוגה שני חיתוכים לכל אורכה וכך ליצור ארבעה חלקים שווים. ועוד חיתוך שלישי, נוסף, לחתוך לכל רוחב העוגה. באופן שתיווצרנה כביכול "שתי קומות" לכל פרוסה.
זוהי דוגמא לחשיבה יצירתית. מוחנו, באופן ספונטאני מתמקד בסוג אחד של פתרון - כיצד ליצור חתכים לאורך העוגה. העיקרון המנחה חשיבה יצירתית הוא - לנסות ולחפש דרך חדשה, שונה מהדרכים אותן ניסינו בעבר. לאפשר לכוח הדמיון לקחת אותנו לכיווני חשיבה שאיננו רגילים להשתמש בהם, לפתרונות מסגנון ומכיוון אחר.
דוגמא - חברה המייצרת שמפו לשיער חיפשה דרך להגדיל את היקף המכירות מבלי להעלות את מחירי הבקבוקים. צורת החשיבה הרגילה של בעייה מסוג זה מתמקדת בדרך כלל בבדיקת אפשרות הוזלת הרכיבים שהשמפו מכיל, הורדת מחירי השיווק ועוד.
בחברה זו התעקשו לחשוב באופן יצירתי והפתרון שלהם היה אכן שונה ומבריק: הם הגדילו את נפח הבקבוקים ואת כמות השמפו בכל בקבוק. באופן זה יכלו כמובן להוזיל את המחיר שכן, עלות ייצור של אריזה גדולה היא חסכונית יותר אך יחד עם זאת הגדילו במעט את החור ממנו נשפך השמפו. ההבדל בחור היה של מספר מ"מ בלבד אך הוא גרם להוצאת שמפו רב יותר בכל פעולת חפיפה וממילא- לסיום מהיר יותר של הבקבוק ורכישת בקבוק חדש.
אצל חלק מן האנשים החשיבה היצירתית הינה דפוס מובנה בתוך סגנון החשיבה שלהם אבל רובנו הגדול מקובעים בתבניות חשיבה קבועות שעוצרות את היצירתיות שלנו וחוסמות אפשרות של התפתחות. דה בונו, אחד מחלוצי פיתוח החשיבה היצירתית בתקופתנו מדמה את החשיבה לנחל הזורם באפיק קבוע. כדי לשנות את תווי הזרימה של הנחל צריך ליצור עבורו אפיק חדש, לנתב אותו לשם ו"להכריח", אותו לזרום לכיוון החדש. הדפוס הקבוע של החשיבה שלנו הוא סוג של בית כלא תפיסתי שאינו מאפשר להתפתח לכיוונים נוספים.
מחסום נוסף הפוגע בהתפתחות החשיבה היצירתית הוא צמצום כל החלטה לדפוס של או/ או למרות שכמעט תמיד ישנן דרכים נוספות לבחון את הפיתרון.
התבוננו בתמונה הבאה:
האם הילדה המופיעה בה היא חלק מהפאזל או שהיא זו שבונה אותו?
מי שמיטיב להתבונן יכול להבחין שבתוך הפאזל ישנה דינאמיקה, תנועה. הילדה מוסרת חלק מהפאזל לילד המוסר אותו לילד המוסר אותו לילד הבא וכן הלאה עד לילד האחרון שמניח אותו בשמים.
כיצד נפתח את כושר החשיבה שלנו וניצור רעיונות חדשים?
אחת הדרכים "לשבור" את תבניות החשיבה הקבועות שלנו היא לחפש שימושים נוספים לאובייקטים שאנו משתמשים בהם וזאת באמצעות הוספה של מילים אקראיות לאובייקט.
הנה דוגמא: מפעל לאדניות פרחים, חיפש דרכים לשפר את האדנית וכך להגדיל כמובן את מכירותיה. כדי לפתוח ערוצי חשיבה חדשים נבחרו באופן אקראי ארבעה שמות עצם נוספים: שולחן, שטיח, מכונית פנס, ויועצי השיווק חיפשו ניסו לחבר בין תכונות שמות העצם לאדנית. אדנית בעלת ארבע רגליים, אדנית עשוייה בד אדנית בחנייה ואדנית מאירה. מן השלב הזה הייתה הדרך קצרה לרעיון החדש של חסימת אזורי חנייה אסורים באמצעות אדניות. גם מונע מן המכוניות לחנות במקומות אסורים, גם מוסיף יופי למדרכות וגם יכול לשמש כאמצעי פרסום ולרווח נוסף לעירייה או לרוכשי האדניות.
רוצים תרגיל בפיתוח חשיבה?
ביחרו חפץ אותו אתם מעוניינים לשפר. רישמו מהו העניין ומהו השיפור הרצוי.
רישמו שלושה או ארבעה חפצים מקריים בחרו מאפיין אחד מכל שם עצם והצמידו אותו אל האובייקט שבחרתם בידקו את הצירופים החדשים ואפשרויות היישום שלהם: למי מיועד החפץ החדש, מה ניתן לבצע איתו וכו'.