חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שמראה כי ישראל לא הצליחה להמשיך את הבלימה של הגל השני שהתרחשה בסוף יולי, ולהפוך אותה לירידה ממשית ומתמשכת בהדבקה ובתחלואה בבתי החולים.
נתוני הדו"ח מוצגים בישיבת קבינט הקורונה שמתכנסת בשעה זו. בדיון, יקבלו השרים החלטה האם להטיל סגר רק על ערים אדומות או סגר כללי.
יתר על כן, החוקרים מצביעים על כך שכרגע לא נראית התמתנות, אלא להיפך. מתחילת חודש יוני לא נרשמה אף לא פעם אחת של ירידה או התמתנות משמעותית בכמות החולים החדשים המתווספים מדי יום, שנמצאים במצבים בינוני וקשה. עקומת הנפטרים חדה יותר וכמותית גבוהה משמעותית מהגל הראשון.
עוד מבהירים החוקרים כי הגל הנוכחי עשוי להפוך ללא יציב. "מספר החולים החדשים במצבים בינוני וקשה עולה באופן מובהק. עלייה זו יחד עם העלייה בנדבקים מצביעה על יציאה מיציבות – צפי לעלייה מהירה בתקופה הקרובה בחולים במצב קשה בבתי החולים".
"היציבות בשבועות האחרונים במספר החולים במצב קשה המאושפזים נבעה מאיזון שברירי בין מספר החולים במצב קשה החדשים ומספר המתים והמבריאים. כעת, קצב התמותה וההבראה לא צפוי להדביק את קצב התחלואה", הם מציינים. "בתרחיש נומינלי יהיו 600 חולים במצב קשה בעוד שבועיים. התחזית קדימה – סיכון משמעותי להתדרדרות מהירה".
האם מחלקות קורונה יהיו מסוגלות לעמוד בעומס החולים? מקדם ההכפלה האפקטיבי נמצא כיום על פי החוקרים מעל ל-1, ומצוי במגמת עלייה. רק לפני כחודש פרסם הצוות תחזית אופטימית יחסית לפיה מקדם ההכפלה ירד מתחת ל-1, כנראה בגלל הצעדים שננקטו בזמנו לבלימת המגפה ובראשם איסור ההתקהלויות.
אלא שכעת מקדם ההכפלה החדש מעלה את החשש מפני הגעה למצב של אי ספיקה בבתי החולים: "בתרחיש המחמיר, לא ניתן יהיה למנוע פריצה של סף הספיקה שהוגדר בעבר. יש להיערך להתממשות מהירה של התרחיש המחמיר. הסיכון הנוכחי מחייב פעולה נמרצת".
על המסמך חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית, ד"ר מיכאל אסף ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן נירפז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.
