לאחר חמישה חודשים בהם נחשפנו יחד עם על העולם לוירוס הקורונה ולאחר שמיעת אלפי דעות וניתוחים, חלקם מהימנים חלקם פחות..על המגפה, חייב לומר בשיא הצניעות שחבריי לדעה ואני צדקנו ברוב ניתוחנו.
נתחיל בכמה מילים לגבי הוירוס-דברים שברורים לנו: מדובר בוירוס מאוד מדבק, אחוזי תמותה של כאחוז מהלוקים בזיהום (לעומת 0.1% בשפעת רגילה עונתית), קבוצות הסיכון (ובזה דומה מאוד לשפעת) הינם קשישים, אנשים עם מחלות רקע כמו מחלות לב קשות , מחלות ראות קשות , סוכרת קשה ומעשנים כבדים, אין חיסון כרגע לקורונה (לשפעת יש), כמו כן אין תרופה. ילדים נדבקים פחות ומדביקים פחות (הוירוס הזה למזלנו לא אוהב את ילדי הגן).
הרבה נתונים חסרים לנו למשל: איך יגיב הוירוס למזג אוויר חם, ללחות גבוהה, האם משנה את צורתו? (לציין שהוירוס שייך לקבוצה של 7 וירוסים שאנו מכירים את חלקם: סארס למשל והם לא שינו את צורתם), מה פשר התופעה המאוחרת של מחלה קשה דמוית קוואשאקי ועוד...
מתחילת המגפה טענתי: תבודדו את הקשישים ואת החולים קשה ותנו לשאר המשק לפעול תוך כדי אמצעי הזהירות שהותוו עי משרד הבריאות המגמגם שלנו בקדנציה הקודמת.
שאלו אותי מי הם הקשישים? עניתי אלו מעל גיל 67, מדוע? כדי לא לפגוע בשוק העבודה. חזרתי והסברתי שמדובר באתגר רפואי כלכלי, נכון שהרפואה קודמת אבל הכלכלה לא פחות חשובה, הזהרתי-הטרגדיה הכלכלית תהיה קשה מהרפואית! (280 מתים כרגע מקורונה לעומת 1000 מתים משפעת ב2013), ובנקודה זו נחשפנו ל2 גישות קיצוניות למגפה: זו של משרד הבריאות היוצא של סגר ושיתוק המדינה וזו של פרופסור יורם לס ואחרים של הקיצוניות השנייה שכולכם בוודאי מכירים.
מה התוצאות כרגע: חוסר אמון טוטלי של אזרחי המדינה בהוראות משרד הבריאות המגמגם והלא אמין בקדנציה הקודמת, מסיבות אירועי ים ועוד של אנשים מצטופפים ללא מסכות, בתי ספר שנפתחו ובצדק ללא יישום הוראות המינימום לריחוק חברתי ועוד-ועליה במספר הנבדקים.
כל זה כולל רוב המתים מהמגפה היו נמנעים אלו היו מקשבים לחברי ולי מבודדים את הקשישים (תראו את האסון במשען באר שבע), ואת החולים קשה. תנו למשק להמשיך לפעול עם הגדרות הבטיחות של מסכות, רחוק חברתי, לא להתקהל והיגיינה אישית (זה הכל 4 דברים ליישום, לא בשמיים) והחזרת אמינות משרד הבריאות, לצערי השר החדש אותו אני מאוד מעריך יולי אדלשטיין לא התחיל נכון ועושה כמצוות המנכל היוצא הכושל ביותר שהיה במדינה למשרד מאז הקמת המדינה.
נשאלת השאלה מה עושים עכשיו שיש התעוררות של הגל הראשון (כן, זה לא גל שני הראשון כלל לא הסתיים), לשם כך עלינו לשלב מספר פעולות:
• משמעת שיא של הציבור - אין משהו חשוב מזה-כרגע הציבור "שם פס" על ההנהגה באשמת ההנהגה בלבד לדעתי!
• פעילות מהירה ויעילה של משרד הבריאות - להגיע לכל האנשים במעגל הראשון והשני, לבדוק, ולבודד. מלא אנשים יצטרכו להיכנס לבידוד. ומלא אנשים צריכים להיבדק ומהר. אני בטוח שזה לא מה שקורה!!
• סיוע כספי של האוצר. זה חלק קריטי, כי הוא ייתן לעסקים ודאות ויציבות ויאפשר להם לפעול תוך שמירה על הוראות משרד הבריאות (כלומר, תוך הפסד כלכלי).
למערכת הבריאות יש שוליים רחבים מספיק בשביל להכיל כמה וכמה הכפלות של המספר הנוכחי של החולים. אבל מעבר לנקודה מסוימת כבר לא. אף אחד לא רוצה להגיע שוב לסגר שהוא כשלעצמו פעולה היסטרית ולא נכונה ברוב המקרים, המחיר יהיה איום ונורא. לכן המשמעות היא שעכשיו כולנו צריכים לעשות את כל הצעדים מהציוץ הקודם בשביל שהמספרים שוב ירדו.
אם אתם מרגישים לא טוב היבדקו והימנעו מאנשים אחרים. זה הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות כרגע. ואם אתם מרגישים טוב, שמרו על מרחק מאחרים והשתמשו במסיכה. זה הדבר הכי טוב שאתם מסוגלים לעשות כרגע בשביל שכולנו לא נחזור אחורנית.
ולסיום שאלה קטנה למנכל משרד הבריאות היוצא בתקופתו מערכת הבריאות שלנו הדרדרה לתהומות שלא ידענו בעבר, הרי אחרי התרת הסגר היו למשרד הבריאות 3 נקודות לביצוע: 1) גוף תחקור מהיר 2)מוקד ידע אחוד 3) השלמת רגולציה לתו הסגול,,, נכון שום דבר מזה לא בוצע!!! מדוע?
כל המערכת חייבת להשתנות, כל הגישה חייבת להשתנות, אחרת לא היו כאן מיליון מובטלים תהיה פה קטסטרופה כלכלית חסרת תיקון.
פרופסור הבכיר יהודה אדלר הוא מומחה לקרדיולוגיה, דיקן הפקולטה לבריאות, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת גן.